כעסתם שהמדינה "מפנקת" את אינטל ב-3.5 מיליארד? הגרמנים נותנים הרבה יותר
ממשלת ישראל הודיעה אתמול על עסקה חלומית: אינטל תשקיע בארץ 25 מיליארד דולר. זה יקרה בקריית גת. אינטל תעסיק אלפי עובדים נוספים בדרום ותחלק שכר גבוה מהממוצע בענף העיבוד השבבי. ישראל גם החזירה לה: היא החליטה להגדיל משמעותית את שיעור המס שתשלם החברה למדינה מ-5% כיום ל-7.5%, אך עדיין - מדובר בהטבה משמעותית לעומת שיעור מס החברות שעומד על 23%. בישראל, לא כולם אהבו את "ההנחה" של המדינה לאינטל. הסבסוד הזה הוא בהיקף של של 3.5 מיליארד דולר דרך הטבה במס. אלא שהיום בצהריים פורסם בגרמניה כי אינטל מקימה מפעל גם בגרמניה. הסובסידיה במקרה הזה היא 11 מיליארד דולר - כלומר כמעט פי 3 מאשר בישראל. גרמניה ואינטל סיכמו על הסכם ששווה לחברה חיסכון של 10 מיליארד יורו (10.9 מיליארד דולר) עבור מתקן לייצור מוליכים למחצה בחלק המזרחי של המדינה. קנצלר גרמניה אולף שולץ ומנכ"ל אינטל פט גלסינגר יחתמו על ההסכם במהלך היום בברלין, אך הם לא הוסיפו פרטים נוספים. אינטל הסכימה לבנות את המתקן בעיר מגדבורג עם סיוע ממשלתי של 6.8 מיליארד אירו, אך דחתה את תחילת הבנייה במפעל בגלל המצב הכלכלי הגלובלי. ה"חבילה המשופרת" שסוכמה כעת תכלול גם סיוע בצורה של סובסידיות וגם הורדת מכסים. אינטל העריכה במקור שהפרויקט במגדבורג יעלה 17 מיליארד אירו, אך כעת מצפה הוא יעלה כמעט כפול - 30 מיליארד. כמו רוב הפרויקטים שיקבלו מימון ממשלתי באמצעות חוק השבבים של האיחוד האירופי, אינטל ציפתה לסבסוד של כ-40% מהעלויות שלה, אך זה לא קרה. השאלה היא מה יגידו בישראל כעת - האם אחרי העסקה שתיחתם בברלין היום, מדובר בהנחה שאינה משמעותית כפי שהצטיירה אתמול? האם העובדה שאינטל תעסיק מאות עובדים חדשים לא תפחית את הביקורת? את התשובות נוכל לקבל, כנראה, ממש בקרוב.
- 8.למה ממתי אנשי שמאל מוסתים מגיבים למציאות בצורה הגיונית? (ל"ת)אופיר 21/06/2023 07:17הגב לתגובה זו
- 7.רק מתנגדי ביבי כעסו (ל"ת)19/06/2023 19:27הגב לתגובה זו
- 6.אינטל = פולגת של ימינו (ל"ת)בא רק בכר 19/06/2023 17:56הגב לתגובה זו
- 5.של מירב ארלוזורוב ולהבין שעל פניו אישה אינטלקטואלי 19/06/2023 17:53הגב לתגובה זושל מירב ארלוזורוב ולהבין שעל פניו אישה אינטלקטואלית ורצינית הופכת ללא רצינית על גבול הפאתטית עם כל מיני חישובים ותירוצים שניראה כאילו הובאו מהמאדים , זאת מוקראת מחלה חשוכת מרפא כניראה .
- 4.דמיקולו פיזדמטה 19/06/2023 16:09הגב לתגובה זווממתי בדיוק אנחנו משווים את עצמנו לגרמניה? שנתחיל למנות את כל ההבדלים בין גרמניה לביביסטן? בגרמניה הסבסוד הזה מגיע מכלל האוכלוסיה, לא כמו בביביסטן שבה הוא מגיע רק מחמורו של משיח.
- 3.זרקא הכלב 19/06/2023 15:37הגב לתגובה זואסור להשקיע בישראל, בישראל כמות גדולה של ערסים צפון אפריקאים מגעילים דוחים ומסריחים כמו איציק זרקא ורמי בן יהודה
- 2.דורון 19/06/2023 14:22הגב לתגובה זואז אפילו כשמדובר בחדשות מצוינות ומדהימות כמו המפעל החדש של אינטל, אותם האנשים ינסו להסביר (במיוחד לעצמם) למה בעצם זה רע. תמיד הם ידעו להסביר שבישראל הכל רע. בוודאי הממשלה. זה שהעובדות מלמדות אחרת, לא מעניין אותם, בכלל.
- 1.השמאלנים הרקובים תמיד יתלוננו. רע להם. חמוצים. (ל"ת)תיראו מופתעים 19/06/2023 13:35הגב לתגובה זו
- נפיח 19/06/2023 15:05הגב לתגובה זועד עכשיו היא אישרה 14 מיליארד סכום נאה מאוד.מה שיותר גרוע בשבילך הוא שהמו'מ עם אינטל מתנהל כבר שנים עוד בקנדציה האחרונה של אלילך המעורער.
- מוריס 19/06/2023 14:52הגב לתגובה זואני בשל אבל לא רקוב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
