כלכלנים: הפד' ישאיר את הריבית מעל 4% גם אחרי 2023
האינפלציה כאן זה ידוע. העלאות ריבית כמתקפת נגד - גם זה כבר ידוע. אבל לאן הולך הקרב הזה של הפדרל ריזרב? כמה הכלכלה האמריקאית יכולה עוד לספוג? קצב העלאות הריבית הנוכחי הינו האגרסיבי ביותר מאז שנת 1981. הריבית, שעומדת כעת על 2.5%, צפויה לקבל העלאה נוספת של כ-0.75% ביום רביעי הקרוב וזו כנראה לא תהיה הפעם האחרונה.
על פי סקר שערך העיתון הכלכלי פייננשל טיימס, רוב הכלכלנים סבורים כי הפד' יעלה את הריבית אל מעל 4% וישאיר אותה שם גם אחרי 2023 בניסיון לתת לאיפלציה מכה קשה ולמנוע תחריש בו היא עלולה לחזור. הסקר מצביע על כך שהפד' רחוק מלהפסיק את הקמפיין להחמרת המדיניות המוניטרית שלו. כמעט 70% מ-44 הכלכלנים שהשיבו על הסקר מאמינים ששיעור הריבית של הפד' יגיע לשיא בין 4% ל-5%, כאשר 20% אחרים סבורים ששיעור הריבית אף יהיה גבוה יותר.
"הפד' עדיין לא החליט בכמה גבוה הוא יעלה את הריבית", אמר אריק סוונסון, פרופסור באוניברסיטת קליפורניה, שצופה ששיעור הריבית של הפד' יגיע בסופו של דבר בין 5%-6%. "אם הפד' רוצה להאט את הכלכלה עכשיו, הוא צריך להעלות את שיעור הריבית מעל אינפלציית הליבה".
רוב המשיבים צופים כי שיעור הוצאות הצריכה האישיות יירד מ-4.6% ל-3.5% עד סוף 2023. עם זאת, כמעט שליש מהם צופים שגם כשנה לאחר מכן זה עדיין גבוה מ-3%. "אני חושש שהגענו לנקודה שבה הפד' עומד בפני הסיכון של שחיקה רצינית באמון בו, ולכן הוא צריך להתחיל להיות מודע לכך מאוד", אמר ג'ון סטיינסון מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי. "כולנו קיווינו שהאינפלציה תתחיל לרדת, וכולנו התאכזבנו שוב ושוב ושוב". יותר משליש מהכלכלנים בסקר מזהירים שהפד' לא יצליח לשלוט כראוי באינפלציה אם לא יעלה את הריבית מעל 4% עד סוף השנה הנוכחית. מעבר להעלאת הריבית לרמה המגבילה את הפעילות הכלכלית, רוב המשיבים מעריכים שהפד' לא יוריד את הריבית במשך תקופה ארוכה.
- איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
- "הדולר היה היום ב-3.2 שקל אם לא היתה מלחמה; כשהיא תיגמר הוא יהיה בסביבות 3.6 שקל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי 68% מהנשאלים, הפחתת לחצים במחירים, חוסר יציבות בשוק הפיננסי והידרדרות בשוק העבודה הן סיבות לגיטימיות לכך שהפד' יעצור את מסע ההעלאות שלו, אך לא צפויה הורדה בריבית הפד' עד לשנת 2024 לכל המוקדם. מתוכם, רבע לא צופה שהפד' יוריד את הריבית עד המחצית השנייה של 2024 או מאוחר יותר. כמעט 70% מהנשאלים מצפים שהלשכה הלאומית למחקר כלכלי - הפוסקת הרשמית של מתי מתחיל ומתי מסתיים מיתון בארה"ב - תכריז על אחד כזה בשנת 2023, כאשר מרביתם מחזיקים בדעה שזה יתרחש ברבעון הראשון או השני של 2023. זאת בהשוואה לכ-50% שרואים את אירופה מגיעה למיתון כבר ברבעון הרביעי של השנה הנוכחית או אף קודם לכן.
מיתון בארה"ב עשוי להימשך על פני שניים או שלושה רבעונים, מעריכים רוב הכלכלנים, כאשר יותר מ-20% מצפים שהוא יימשך ארבעה רבעונים או יותר. שיעור האבטלה יכול להגיע בשיאו בין 5% ל-6%, לפי 57% מהנשאלים, הרבה מעבר לרמה הנוכחית של 3.7%. "זה הולך ליפול על העובדים שהכי פחות יכולים להרשות זאת לעצמם כאשר תהיה לנו עלייה באבטלה עקב התגברות האינפלציה בשלב מסוים", הזהירה ג'ולי סמית' ממכללת לאפייט. "גם אם מדובר בסכומים קטנים - 0.1% או 0.2% של עלייה באבטלה - זה כאב אמיתי על משקי בית שאינם מסוגלים להתמודד עם הזעזועים מסוג זה".
- 3.אנונימי 19/09/2022 12:30הגב לתגובה זוהשאלה אם יגיע ל 4%אם היה באמת רוצה למתן את האינפלציההיינו כבר צריכים להיות מזמן מעל 4%עושים מאיתנו צחוק והצל אמיר ירון אחריו. אז בקצב הזה דיברו מיתון בשנת 22, התרגשו לרשום שוק דובי. אחרי יום תיקן לשורי. עכשיו מדברים על מיתון ב 23 אחכ ידברו על מיתון ב 24 וכן הלאה... ובינתיים לשרים יש כסף אז זה לא מעניין אותם, לעשירים יש כסף זה גם לא מעניין אותם. כל השאר יהיו ברחובות כנראה בלי קורת גג. עוד כמה ימים כתבה של נתנאל אריאל שהמחירים רק ימשיכו לעלות. ארץ אוכלת יושביה.
- 2.בנצי 19/09/2022 05:04הגב לתגובה זויהיו אלטרנטיבות סולידיות לחסכונות. מי שיש לו כסף כי חסך והתנהג בצורה נכונה יהנה מהכסף שלו. ומי שהשתולל עם כסף של אחרים יתחיל לשלם את המחיר. אני בעד!
- 1.הכלכלנים בארץ לא עומדים בקצב. (ל"ת)שןק 19/09/2022 02:58הגב לתגובה זו
B2 (X)10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?
מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות
הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.
הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה
המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר.
1 # ארצות הברית
תקציב ביטחון: 997 מיליארד
דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)
- ארה"ב פורסת מערכת THAAD בישראל - איך השווקים יגיבו?
- לוקהיד מרטין עקפה את הציפיות ועדכנה תחזיות - המניה עולה ב-3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים.
סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובשר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
שר האוצר סקוט בסנט הודיע על פריצת דרך בשיחות הסחר עם סין. במקביל טראמפ במלזיה חתם על הסכם על מינרלים קריטיים
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך את ביקורו באסיה כשבהמשך הוא ייפגש עם נשיא סין. עוד קודם למפגש מתקיימות שיחות "ריכוך" כדי להגיע למסגרת על הסכמי סחר ונראה שהשיחות מצליחות. שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הושגה מסגרת הבנות בסוגיות הסחר בין ארה"ב לסין. לדבריו, מדובר בהתקדמות מהותית שתוצג לדיון בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במסגרת הפגישה הצפויה בקרוב.
לפי בסנט, הצדדים גם קיימו שיחות מעמיקות על ייבוא חקלאי, מה שמצביע על כוונה לכלול רכיבי מדיניות מזון במסגרת ההסכמות. בשלב זה לא פורסמו פרטים על ההיקף או היישום המלא של ההבנות, אך גורמים בבית הלבן הדגישו כי מדובר בהישג של ממש לקראת הסכם מלא. בסנט אמר לעיתונאים "הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים. התקיימו גם דיונים משמעותיים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים".
מדובר כמובן בחדשות טובות לשווקים. העימות בין ארה"ב וסין היה הקשה ביותר מבין כל עימותי הסחר. מלחמת הסחר החלה באפריל כשטראמפ מימש את איומו והטיל מכסים על כל מדינות העולם בטענה שהכלכלה האמריקאית נפגעת מכך שהיא מאפשרת לכל העולם להכניס אליה מוצרים ללא מכס, בעוד שזה לא פועל בכיוון ההפוך. מעבר לכך, טראמפ הדגיש בעיקר את הפגיעה ביצרניות המקומיות, והסביר כי המכסים יעזרו לתעשייה מקומית במקביל ללחץ גדול על מדינות ותעשיות גדולות להעביר ייצור לארה"ב. מאז היו הרבה טלטלות, אבל במבחן התוצאה, טראמפ השיג מכסים מינימליים עולמיים של 15%, יש מקומות שזה כמובן יותר, על פי בדיקה של הבית הלבן מדובר בשיעור מכס ממוצע של קרוב ל-20%.
- בסנט וגריר תוקפים את סין על המתכות – למה טראמפ ושי יתנהגו בסוף כאילו לא קרה כלום?
- סקוט בסנט: "300 מיליארד דולר ממכסים? זו כנראה הערכה נמוכה מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, חברות תרופות ושבבים חתמו על הסכמים גדולים להעברה והאצה של פעילות ייצור בארה"ב. וזה עוד לא נגמר, התהליך של הטלת המכסים והגדלת הפעילות היצרנית בארה"ב נמשך, כך שנראה שבינתיים מדובר על הישג מבחינת הממשל האמריקאי שרצה להגדיל את הקופה ולהקטין את הגירעון המסחר השוטף.
