קרוב לשנתיים אחרי יציאתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, ייתכן וגם פולין בדרך החוצה – במהלך שבוודאי שלא יתרום ליציבות הפנים אירופאית ועלול להאיץ יציאה של מדינות נוספות כמו הונגריה, שמתנדנדות בשל סתירות משפטיות שהמדינות מחילות בתוך גבולותיהן הריבוניות, בהם זכויות אדם, רפורמות משפטיות, חופש עיתונות, יחס למיעוטים ולקהילה הגאה ועוד.

אז מה קרה? ביום חמישי האחרון בית המשפט העליון הפולני קבע כי חלק מהחוקים של האיחוד אינם עומדים בכפיפה אחת עם החוק הפולני – במה שמסמן את ההתחלה החוקית למה שמכנים באירופה "פולאקזיט".

זאת לאחר שבמארס השנה, ראש הממשלה הפולני, מטאוש מורבייצקי עתר לבית המשפט העליון נגד האיחוד וטען כי "אין לבית המשפט של האיחוד בבריסל זכות להתערב במערכת המשפט הפנימית של החברות באיחוד".

אז בית המשפט העליון הפולני – שיש כאלה שטוענים כי הוא אינו עצמאי לגמרי, בשל הליך המינויים שנוי במחלוקת מצד הממשלה – יישר קו עם מורבייצקי, שמצדו טוען כי בית המשפט עצמאי לגמרי.

• עליות באסיה, החוזים בוול סטריט נסחרים בעליות קלות
• הסכם סחר? אל תמהרו לפתוח את השמפניות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באיחוד לא הופתעו מהפסיקה, אבל גם לא נותרו חייבים. "ההחלטה מעלה חששות רציניים", נמסר מהנציבות של האיחוד. "לחוק של האיחוד יש עליונות על החוק המקומי, כולל החוקה, כשהחוק מחייב את כל המדינות החברות וגם בתי המשפט העליונים שבהן".

בכל מקרה, האיחוד יכול למרר את חיי הממשלה הפולנית, שממתינה לסיוע של 57 מיליארד אירו מהאיחוד. במיוחד על רקע העובדה שהבנק המרכזי הפולני העלה את הריבית בשבוע שעבר ב-40 נקודות בסיס, מ-0.1% ל-0.5%, בשל האינפלציה הגבוהה במדינה, שהגיעה בחודש שעבר ל-5.8%  – הרבה מעבר לאינפלציית המטרה של 2.5% שהציב הבנק הפולני.

הנציבות יכולה לטעון כי עד שהפולנים יתיישרו לקו הרשמי של בית המשפט העליון האירופי, הכספים האלה לא יועברו. התקציבים טרם אושרו על ידי האיחוד, כשכעת לא ברור אם אכן יאושרו. בכל מקרה האירופאים רוצים לפייס את פולין, כדי לגרום לה להישאר באיחוד – אבל הכדור נמצא בידיים של הממשלה הפולנית.

• נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
• הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

במקביל, הסקר האחרון בפולין קבע שלמעלה מ-80% מהפולנים בעד הישארות באיחוד, כשאמש יצאו כ-100,000 פולנים לתמוך בהישארות. לא בטוח שזה יעזור. כי כפי שראינו בבריטניה, במקרה של משאל עם, קמפיין מוצלח מצד הממשלה עלול להטות את המאזניים – אם בכלל המשאל יהיה הוגן ונקי.

ההשלכות של יציאה של פולין מהאיחוד

לא מעט צופים בזירה הבינלאומית העריכו כי יציאתה של בריטניה יכולה לעודד מדינות נוספות לפרוש מהאיחוד האירופאי. פולין והונגריה הן שתי הקונטנדריות המשמעותיות, כשבהונגריה, הנשיא ויקטור אורבן, יוצא בגלוי נגד המדיניות האירופאית שמדינתו חתומה עליה.

אבל העם הפולני לא עיוור. הוא רואה את המצב בבריטניה, שבו הברקזיט השנוי במחלוקת, יחד עם הקורונה, הביאו לכך שהכלכלה הבריטית נפגעה קשות, כשהבריטים חווים מחסור בדלק, מחסורים בסופר ולא פחות חמור מכך, המשך התכתשויות מול האיחוד, במגוון נושאים שנותרו במחלוקת, כמו דיג בים הצפוני ומעמדה של אירלנד.

בכל מקרה, בין אם תפרוש או לאו, ההצהרות הפולניות מחלישות את האיחוד, שראשיה חולמים על הקמת קונפדרציה, בדומה לשיטת הממשל בארה"ב. זאת כדי להפוך את היבשת הישנה למתמודדת שווה למעצמות בעולם, בהן סין וארה"ב, מאחר וייצגו כוח קנייה של כ-445 מיליון בני אדם ב-27 המדינות החברות.

יתר על כן, פרישה מהאיחוד תחייב את פולין למצוא פרטנרים חדשים בזירה הבינלאומית – ופולין היא לא בריטניה, ששורשיה בתרבות המערב והכוח הפיננסי הבהבינלאומי  שלה, שחולש הן על סקטור הבנקאות, והן על סקטור השייט העולמי ובורסת המתכות בלונדון (שקובעת את המחיר הבינלאומי של הזהב). החשש המרכזי הוא שבניסיון למצוא שותפי סחר ומשקיעים חדשים, פולין תתקרב לרוסיה, שידוע שמנסה לערער את היציבות של הדמוקרטיות המערביות ובהם גם של האיחוד האירופאי שנמצא בחצר האחורית הרוסית.