המשקיע הסעודי הנסיך אל-ווליד בן טלאל אל סעוד חיזק את אחזקותיו בסנאפ, המפעילה את אפליקציית סנאפצ'ט. על פי דיווחי החברה, הנסיך רכש 15.2 מיליון מניות חדשות בהיקף של 133.5 מיליון דולר, והגדיל את חלקו ל-40.8 מיליון מניות, 2.8% מהון המניות. הרכישה מגיעה זמן קצר לאחר תוצאות רבעוניות חלשות, עם צמיחה מוגבלת בהכנסות פרסום.

מאז השקעתו הראשונה בסנאפ ב-2018, המניה איבדה 20% מערכה, ו-90% מהשיא של 2021, תוצאה של תחרות בשוק. בן טלאל, בן 70 עם הון של 16.5 מיליארד דולר, בוחר להגדיל אחזקה דווקא כעת, דרך חברת ההחזקות שלו Kingdom Holding. לסנאפ 400 מיליון משתמשים יומיים. החברה משקיעה במציאות רבודה ומשחקים, אך הכנסות הפרסום שמהוות 90% מההכנסות, מושפעות מהאטה כלכלית.

שוק המדיה החברתית תחרותי: טיקטוק מובילה עם 1.5 מיליארד משתמשים, ומשכה תקציבי פרסום מסנאפ, שלא רשמה רווח מאז 2017 והפסידה 1.3 מיליארד דולר בשנה האחרונה. האתגר גדל בעקבות עסקת טראמפ עם ByteDance: טיקטוק תמכור פעילות אמריקאית לקבוצה מקומית עם פיקוח של אורקל, מה שמסיר חשש מאיסור. דחייה של 120 יום עד 2026 מאפשרת לטיקטוק להמשיך לפעול בשוק הפרסום החברתי, שבו לסנאפ 5%-7% נתח שוק.

אל-ווליד: אסטרטגיה ארוכת טווח

אלווליד ידוע בהשקעות ארוכות טווח: תיק Kingdom כולל X, xAI של מאסק, Citigroup, Apple ו-Four Seasons, עם 19 מיליארד דולר מנוהלים, 26% בנדל"ן וטכנולוגיה. ההשקעה בסנאפ מתאימה לאסטרטגיה: כניסה בזמן ירידות, מתוך הערכה שהמודל של סנאפ יבדל אותה מטיקטוק. 

כל מה שצריך לדעת על הערבי העשיר בעולם - שאלות ותשובות

מי הוא אל-ווליד בן טלאל?

הנסיך אל-ווליד בן טלאל אל סעוד נולד בשנת 1955 בג'דה שבערב הסעודית. הוא בן לשושלת המלוכה הסעודית ונכדו של המלך המייסד עבדולעזיז אבן סעוד. אביו, הנסיך טלאל, כיהן כשר האוצר ונודע כאישיות רפורמיסטית שנכנסה לא פעם לעימות עם הממסד. אימו, מונה אל-סולח, היא בתו של ריאד אל-סולח, ראש ממשלת לבנון הראשון. השילוב בין הון שלטון סעודי לדם לבנוני בעל רקע פוליטי העניק לו זהות מורכבת וייחודית במזרח התיכון.

כיצד השפיע הרקע המשפחתי על דרכו?

מיקרוסופט Microsoft Corp -1.01%  חושפת טכנולוגיית קירור חדשנית שעשויה לפתור את אחת הבעיות המרכזיות ביותר של תעשיית הבינה המלאכותית: הצריכה האנרגטית האדירה של מרכזי הנתונים. החברה מפתחת מערכת שמזרימה נוזלים ישירות דרך תעלות זעירות שחרוטות בתוך השבבים עצמם. זאת לעומת השיטה המקובלת היום, שבה מערכות קירור ענקיות מנסות לשלוט על הטמפרטורה מבחוץ. התוצאה היא בזבוז אנרגטי עצום ויעילות נמוכה, בדיוק מה שהתעשייה כבר לא יכולה להרשות לעצמה.

הטכנולוגיה הזאת, הנקראת מיקרופלואידיקה, כבר נבדקת במערכות אבטיפוס במעבדות של החברה ברדמונד, וושינגטון. הבדיקות נעשות על שבבי שרתים אמיתיים שמפעילים את יישומי Office בענן ועל כרטיסי גרפיקה מתקדמים שמעבדים משימות בינה מלאכותית כבדות. המטרה היא להוכיח שהטכנולוגיה עובדת לא רק במעבדה אלא גם בתנאי עבודה אמיתיים, עם עומסי חישוב אינטנסיביים שמייצרים חום משמעותי. הניסויים כוללים בדיקות סיבולת ארוכות טווח ומדידות דיוק של צריכת האנרגיה לעומת מערכות הקירור הקונבנציונליות.

קירור ישירות בשבב עצמו

החידוש המרכזי כאמור הוא שהנוזל הקר מגיע ישירות לשבב עצמו, דרך רשת של תעלות זעירות שחקוקות בטכנולוגיית חריטה מתקדמת. זה מאפשר להשתמש בנוזל בטמפרטורה גבוהה יחסית של עד 70 מעלות צלזיוס ועדיין לקבל קירור יעיל במיוחד.

למי שלא מבין למה זה משנה: ככל שהפער בטמפרטורה בין הנוזל הקר לשבב הרותח קטן יותר, כך מערכת הקירור צורכת פחות אנרגיה על משאבות, מאווררים וקומפרסורים. המערכת הקונבנציונלית דורשת נוזל בטמפרטורה של 20-30 מעלות כדי להיות יעילה, מה שיוצר פער עצום ודורש השקעת אנרגיה אדירה לשמירה על הטמפרטורה הנמוכה.

• מיקרוסופט ו-OpenAI כבר לא? ה-AI של אנתרופיק יוטמע באופיס
• נביוס מזנקת 45% בעקבות הסכם עם מיקרוסופט בהיקף 17.4 מיליארד דולר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

חוסאם אליסא, שאחראי בחברה על טכנולוגיות מערכות ומוביל את הפרויקט הזה, הציג את הטכנולוגיה השבוע במטה החברה בוושינגטון בפני מהנדסים ועיתונאים. לפי הבדיקות המקיפות שלהם, שנמשכות כבר חודשים, השיטה החדשה מציגה שיפורים משמעותיים על פני הגישות המסורתיות בכל הפרמטרים הקריטיים. הם אפילו הדגימו את זה מתחת למיקרוסקופ כדי להראות איך הנוזל זורם דרך התעלות הזעירות בלי לפגוע ברכיבים הרגישים של השבב. המדידות מראות חיסכון של עד 30% בצריכת האנרגיה לקירור, שזה משמעותי במיוחד כשמדברים על מרכזי נתונים שצורכים מגה וואטים.