אילון מאסק שווה כ-500 מיליארד דולר. רוב ההון מגיע מההחזקה בטסלה, אבל יש לו גם שווי מאוד משמעותי בספייסX שצפויה להנפיק בטווח של שנה-שנתיים והיא החברה הפרטית הכי גדולה בעולם עם שווי של מעל 500 מיליארד דולר. לאחרונה היו דיווחים על עסקאות בשווי של 800 מיליארד דולר, אך מאסק טען שזה לא נכון. בכל מקרה, זו חברה עשויה להנפיק לפי שווי של 800 מיליארד עד 1.2 מיליארד דולר, אולי יותר, תלוי כמובן במצב השווקים. אם זה יקרה, מאסק כבר יהיה שווה 700-800 מיליארד דולר, וצריך גם לזכור שיש לו חבילת הטבות ענקית מטסלה, אם יעמוד ביעדים.

כלומר, העושר עשוי לגדול, אבל כמובן שגם לרדת. אם נתייחס לעוגן - השווי הנוכחי של 500 מיליארד דולר, נקבל שהונו שקול להון של 1 מיליון אמריקאים ו-2 מיליון ישראלים. לא נתפס.

הון של 500 מיליארד דולר

ההון של מאסק מבוסס בעיקר על החזקותיו בחברות טסלה וספייסX: שיעור של 19.8% ממניות טסלה בשווי כ-290 מיליארד דולר, ו-42% מספייסX בשווי 190 מיליארד דולר, בתוספת החזקות ב-XAI ובחברות אחרות. מאסק, בן 55, הפך לאדם העשיר בעולם לפני כשנה וחצי.

העושר הממוצע לאדם בוגר בארה"ב עומד על כ-550 אלף דולר  - מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי? וזה כולל נכסים פיננסיים, נדל"ן וחובות נטו. ההון של מאסק שקול לזה של 900 אלף אמריקאיים. ביום טוב זה מגיע למיליון. 

• טסלה מתקרבת לנהיגה אוטונומית מלאה - נתוני FSD מצביעים על קפיצה בביצועים
• חנות המחשבים הראשונה נפתחת לקהל הרחב ומה קרה היום לפני 15 שנה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השוואה זו מדגישה את אי-השוויון בארה"ב, שם 10% העליונים מחזיקים ב-70% מהעושר הכולל, בעוד 50% התחתונים מחזיקים ב-2.5% בלבד. 

שוק המחשוב הקוונטי, שבעבר נתפס כרעיון אקדמי מורכב, הופך בהדרגה לאחד מצירי הצמיחה שמושכים עניין גובר מצד המשקיעים. דוח חדש של מיזוהו סיקיוריטיז מציג תמונה מורכבת: מצד אחד, ציפייה להתרחבות דרמטית של השוק; מצד שני, הכרה בכך שהדרך לשימוש מסחרי רחב עדיין רצופה מכשולים. ההערכות של מיזוהו מתייחסות לשוק שכיום מוערך בכמיליארד דולר, אך עשוי, לשיטתה, להתנפח למעל 200 מיליארד דולר עד סוף העשור הבא.

על רקע זה פתחה מיזוהו בסיקור של IonQ, Rigetti Computing -0.27%  Rigetti IonQ -1.57%  ו־D-Wave Quantum D-Wave Quantum 1.98%  - שלוש חברות שנמצאות במרכז המאמץ להפוך את המחשוב הקוונטי למוצר נגיש. כולן קיבלו המלצת ״ביצועי יתר״, עם מחירי יעד גבוהים משמעותית מהמחיר הנוכחי: יעד של 90 דולר למניית IonQ, יעד של 50 דולר ל־Rigetti, ויעד של 46 דולר ל־D-Wave. למרות האמון שמיזוהו מביעה בחברות, מניותיהן יורדות ביום פרסום הדוח, בין היתר בגלל חולשה רחבה במניות הטכנולוגיה.

לפי מיזוהו, הטכנולוגיה הקוונטית עדיין נמצאת בשלב מוקדם, והיא רחוקה מיכולת להחליף מחשבים רגילים. גם המערכות המתקדמות הקיימות היום מסוגלות להתמודד רק עם חלק קטן מהמשימות שהחוקרים מצפים לפתור בעתיד. לכן, בשנים הקרובות מחשבים קוונטיים ישמשו בעיקר כתוספת למחשבים הרגילים – לא במקום. הרעיון הוא שמערכות קוונטיות יוכלו לטפל בחישובים מסוימים שמחשבים רגילים מתקשים בהם, אך לא בכל משימה ולא בהיקף גדול.

שלושת החברות המובילות

IonQ, מהחברות החדשות יחסית בתחום, בולטת בקצב חדירתה לשוק. מאז הקמתה ב־2015 היא הרחיבה במהירות את היצע השירותים שלה ושילבה אותם בפלטפורמות ענן מובילות. העובדה שמערכות החברה משולבות כיום ב־AWS, Azure ו־Google Cloud מעניקה לה חשיפה משמעותית למשתמשים מסחריים ולארגונים ממשלתיים. מיזוהו מדגישה כי החברה מציגה עלייה עקבית בביקוש משוק שנמצא עדיין בשלבים ראשוניים.

• לחזור למניות הקוואנטום?
• סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

Rigetti, שהוקמה ב־2013, פועלת במודל כפול: היא מאפשרת גישה למחשבים הקוונטיים שלה דרך שירותי ענן, ובמקביל מוכרת מערכות קוונטיות מלאות ללקוחות. ב־2023 החלה החברה לשווק מחשבים שלמים, ובסוף הרבעון השלישי כבר דיווחה על פריסה של 18 מערכות שונות. יעד הפיתוח המרכזי שלה הוא בניית מחשב עם 1,000 קיוביטים עד 2027, וברמת דיוק שתתקרב לזו של החברות הגדולות בענף, כמו גוגל ו־IBM. אם תצליח לעמוד ביעד, Rigetti עשויה לצמצם את הפער הטכנולוגי מול שחקניות בעלות משאבים גדולים יותר.