פייבר מכה את הצפי: הכנסות של 68 מ' ד' ברבעון; העלתה תחזית ל-21'
פייבר חברת פייבר שפיתחה זירת מסחר לפרילנסרים מדווחת על הפסד Non-GAAP של 0.01 דולר למניה ברבעון הראשון, פחות עמוק מהצפי בשוק להפסד של 0.07 דולר למניה, בעוד ההכנסות הסתכמו ב-68.3 מיליון דולר - פי שניים מברבעון מקביל וגבוה מתחזיות האנליסטים שהיו לרמה של 64.62 מיליון דולר.
תחזית החברה לרבעון הנוכחי, השני של השנה, היא להכנסות של 73-75 מיליון דולר שיהוו צמיחה של 55-59%, ו-EBITDA מתואם בסך 5-7 מיליון דולר. התחזית לשנה כולה היא להכנסות בסך 302-308 מיליון דולר (צמיחה של 59-63%) ו-EBITDA מתואם של 19.5-24.5 מיליון דולר. מדובר בהעלאה של התחזית השנתית מזו הקודמת שסיפקה, לפיה ההכנסות ב-2021 יסתכמו ב-277-284 מיליון דולר, קרי צמיחה של 46-50%, וה-EBITDA המתואם יעמוד על 16-21 מיליון דולר.
ובחזרה לרבעון החולף, מספר הרוכשים דרך הפלטפורמה צמח ל-3.8 מיליון איש לעומת 2.5 מיליון שנה קודם לכן, עלייה של 56%. בסוף הרבעון הרביעי של 2020 המספר היה 3.4 מיליון איש. סך הרכישה הממוצעת ללקוח על ל-216 דולר, מול 177 דולר ברבעון המקביל, עלייה של 22%. ברבעון הסוגר של 2020 הנתון עמד על 205 דולר. העמלה בגין העסקות שגובה פייבר עלתה ל-27.2% לעומת 27.1% ברבעון מקביל.
שולי הרווח הגולמי עמדו על 84.1%, עלייה של 250 נקודות בסיס מנתון של 81.6% בתקופה המקבילה, וה-EBITDA המתואם ברבעון עדיין היה שלילי אך צומצם לרמה של 0.7 מיליון דולר לעומת 2.9 מיליון דולר בתקופה המקבילה.
- פייבר עקפה את הצפי ברווח למניה - אבל על מה חשוב להסתכל?
- למרות 11% ירידה בלקוחות - פייבר עקפה את הציפיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פייבר הישראלית הוקמה ע"י מיכה קאופמן ושי וינינגר והונפקה ב-2019 לפי שווי של 650 מיליון דולר אחרי הכסף, זאת לאחר שגייסה כ-110 מיליון דולר. זירת המסחר של פייבר פעילה בכ-160 מדינות ובה שירותים דוגמת עיצוב גרפי, שיווק דיגיטלי, תכנות, עריכת וידאו ואנימציה, הפקה מוזיקלית, חשבונאות ועוד. המודל הכלכלי של פייבר מבוסס על עמלה שלוקחת החברה מכל עסקה בין לקוח לפרילנסר המספק את השירות.
- 3.איציק 06/05/2021 17:00הגב לתגובה זולפי כתבה מנייה צריכה לעלות יפה למה היא יורדת בצורה אגרסיבית
- 2.גיא 06/05/2021 16:25הגב לתגובה זושווי שוק מנותק מהמציאות זה נייר של 30$ לכל היותר הייתה 20$ תחזור לשם מהר
- 1.גלעד 06/05/2021 15:40הגב לתגובה זושווי שוק של 7 מיליארד דולר על הכנסות של 68 מיליון ובשורה התחתונה הפסד כשיתחילו מימושים בשוק היא תחטוף חזק התוצאות האלה הגיעו בתקופת הקורונה שהטיבה עם הפלטפורה . עוד קצת הקורונה לא פה והשימוש ירד בחזרה
- תגיד, על growth stocks שמעת חמוד? (ל"ת)שמוליק 07/05/2021 03:51הגב לתגובה זו
- יאפ, ועדיין תרד חזק עם המימוש בשוק. חמוד. (ל"ת)ונילה 08/05/2021 16:43
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח?
ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.
מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.
בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.
אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות
האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.
