הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

לאחר חצי עשור: בטורקיה מאשרים את ההבנות עם ישראל

אלמוג עזר | (9)
נושאים בכתבה ארדואן טורקיה

לאחר שאתמול לראשונה אישר ראה"מ בינימין נתניהו על התחממות ביחסים בין טורקיה לישראל, היום מגיעים אישורים גם מהכיוון השנני של היחסים. לאחר חצי עשור שבהם היחסים בין טורקיה לישראל התקיימו בעיקר על בסיס של עוינות פוליטית - האם סופסוף יגיע השינוי עם מי שהייתה אחד מידידותיה הטובות של ישראל בשנות ה-90 והאלפיים?

באנקרה אמנם מאשרים את המגעים וההבנות הראשוניות אך גם מנסים להרגיע את הרוחות. זאת בטענה כי ההסכם אינו סגור עדיין באופן מוחלט. יחסי ישראל טורקיה נפלו אל עבר מדרון תלול אחרי אירועי המרמרה והמשט לעזה בשנת 2010. ההבנות כיום מגיעות לאחר פגישה חשאית בין שר החוץ הטורקי לראש המוסד הנכנס יוסי כהן ונציג ישראל בועדה לחקירת אירועי המרמה יוסי צ'חנובר.

ערוץ 10 חשף אתמול את העקרונות הראשוניים בין ישראל לטורקיה. ישראל תקים קרן פיצויים בסך של 20 מיליון דולר לנפגעי המשט ואלו בתורם יבטלו את התביעות העומדות נגד המדינה.  

בשבוע שעבר, מהדרות החדשות מבט של הערוץ הראשון כי קיים לחץ של בעלי חברות טורקיות לחמם את היחסים עם ישראל בכדי לייבא ממנה גז טבעי. טורקיה הייתה לאחרונה נתונה ללחץ אדיר מצד ספקית האנרגיה הראשית שלה רוסיה, לאחר שזו איימה עליה בסנקציות כלכליות לאחר שטורקיה פגעה במטוסי האחרונה. 

כפעולת המשך לחמימות היחסים, השלטון בטורקיה יצמצם את פעילות חמאס במדינה. לאחר הסכם ההבנות בין שתי המדינות ואישור מתווה הגז בזירה המקומית יחל משא ומתן לבניית צינור בין טורקיה לישראל. הצינור שיזרים את הגז ימכר לטורקיה. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יעקב 20/12/2015 08:12
    הגב לתגובה זו
    אם עדיין לא הבנתם את החשיבות של תיקון 52 לחוק ההגבלים, אשר ניתן להפעיל משיקולים מדיניים ביטחוניים: זאת התשובה.
  • 7.
    לוי עודד 20/12/2015 00:33
    הגב לתגובה זו
    מי אמר שהיום יש סגר על עזה?
  • 6.
    רציונל כי רציו ל 44 18/12/2015 15:26
    הגב לתגובה זו
    כנראה ואח״כ משבר גיל ה 50 ועד 120
  • מושקע חזק ברציו בחלומות תראה 44 (ל"ת)
    ככ 18/12/2015 18:21
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שציפי לבני לא תבלבל במח ,טוב עשה ביבי שלא נכנע מיד (ל"ת)
    רר 18/12/2015 14:17
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    22 18/12/2015 13:36
    הגב לתגובה זו
    הם צרכים לשלם פצויים לחיילי השיטת שהם תקפו אותם וחדרו לאזור במצור ימי .מצטער להעלות את זה ישראל מוכרת את החיילים היקרים שלה בזול מפני רודן שונא ישראל ממש מדינה בוגדת .
  • 3.
    ברוך 18/12/2015 12:59
    הגב לתגובה זו
    צריך לתת לו הרבה גז מהתחת הרי הוא טורקי וגם אדם אינטרסנט ומלוכלך אסור לתת לו חוץ מאצבע משולשת ישר לישבן אני בטוח שהוא לא יתלונן כי אצלם זה נורמה
  • 2.
    ירון 18/12/2015 12:22
    הגב לתגובה זו
    ומי יבנה את הצינור הם לא פריארים
  • 1.
    אין הסכמה לגבי העיקר - הסגר על עזה (ל"ת)
    ggh 18/12/2015 11:46
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ביטקוין קריפטו מיקרוסטרטג'י

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


להמשך הכתבה לחץ כאן
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.


להמשך הכתבה לחץ כאן