נדב צפריר צ׳קפוינט
צילום: PC
לקראת הדוחות

לקראת דוחות צ'ק פוינט: צפריר יתחיל להראות תוצאות?

ענקית הסייבר הישראלית צפויה לדווח על עלייה בהכנסות וברווח, אך השאלה הגדולה היא האם המנכ"ל החדש יצליח להחזיר את החברה לצמרת; בינתיים המשקיעים מרוצים, המניה קפצה לשיא, אבל ירדה מעט מאז; למה לצפות בדוחות?

רוי שיינמן | (3)
ענקית הסייבר הישראלית צ'ק פוינט  Check Point Software Technologies Ltd. 1.92%   תפרסם מחר את דוחותיה לרבעון הראשון של 2025, והציפיות לא נמוכות. התחזיות בשוק הן להכנסות של 636.3 מיליון דולר, לצד רווח מתואם למניה של 2.19 דולר. אם התחזיות יתממשו, מדובר בעלייה של 6.2% ו-7.3% בהתאמה לעומת הרבעון המקביל. אבל הנתונים הכספיים הם רק חלק מהסיפור, עיני המשקיעים נשואות בעיקר למנכ"ל החדש נדב צפריר, ולשאלה האם הוא מצליח להחזיר את צ'ק פוינט לעמדה מובילה בשוק סייבר שמשתנה במהירות.


צפריר השלים עכשיו רק את הרבעון הראשון שלו בחברה, אבל המשקיעים כנראה בינתיים מרוצים, המניה של צ'ק פוינט כבר עלתה בכ-10% מאז שנכנס לתפקיד, ולאחרונה היא אף הגיעה לשיא כל הזמנים סביב 230 דולר למניה, אם כי מאז היא ירדה מעט וכעת נסחרת סביב 209 דולר למניה. בינתיים האנליסטים אמנם ממשיכים להפגין אופטימיות, ב-Jefferies למשל ממשיכים להמליץ על המניה בדירוג "קנייה" והעלו לאחרונה את מחיר היעד ל-255 דולר, אפסייד של 22%, אך השאלה הגדולה היא האם צפריר באמת יכול להעלות את החברה למעלה כמו שהוא וחלק מההאנליסטים מאמינים.


החברה הוותיקה שלא ממהרת להשתנות

צ'ק פוינט, מהחברות הרווחיות והוותיקות ביותר בזירת הסייבר, ממשיכה להציג נתונים פיננסיים מרשימים, אך נותרת מעט מאחור בהשוואה לחברות מתחרות כמו פאלו אלטו. בזמן שיריבותיה צמחו בעזרת סדרת רכישות ושדרוגים למוצרים הקיימים, צ'ק פוינט המשיכה להתנהל בזהירות, להתבסס על חטיבת הפיירוול המצליחה שלה ולהתפשט באיפוק.


החברה עדיין שומרת על שיעורי רווחיות מהגבוהים בתעשייה, וקופת המזומנים שלה מתקרבת ל-3 מיליארד דולר, אך בשוק תחרותי כמו בסייבר, שמרנות עלולה לעלות ביוקר. המשקיעים רוצים לראות צמיחה דו-ספרתית, מוצרים חדשים ויכולת טכנולוגית מוכחת, ולא רק יציבות.


האם נדב צפריר הוא האיש הנכון?

צפריר, מפקד יחידת 8200 לשעבר ומייסד קרן Team8, נחשב לדמות מוערכת באקוסיסטם של הסייבר. הוא לא מתכנת ולא מגיע מהרקע הטכנולוגי הקלאסי, אבל הוא נחשב לאסטרטג ולמוביל עם חזון, כזה שמבין את התמונה הרחבה ויודע לנווט. המינוי שלו הגיע אחרי כהונה מאתגרת כיו"ר סולאראדג', שבמהלכה החברה צנחה לשפל, אך בקרב רבים הוא עדיין נתפס כאיש עם ה"אקס פקטור" הנדרש כדי להוביל שינוי מהותי בצ'ק פוינט.


מאז שנכנס לתפקיד, צפריר כבר הספיק לבצע שינוי מבני משמעותי בצמרת החברה, למנות ראשי חטיבות חדשים, להקים חטיבת SaaS נפרדת, לחזק את זרוע השיווק וליזום הקמה של מרכז חדש למחקר ופיתוח מבוסס AI בתל אביב. הוא גם הוביל לשיתוף פעולה עם וויז, אחד המהלכים האסטרטגיים הבולטים בשנים האחרונות בחברה. צ'ק פוינט ווויז מודיעות על שיתוף פעולה באבטחת הענן - למה זה חדשות טובות לצ'ק פוינט?


שיתוף הפעולה עם וויז, הסטארטאפ הישראלי שנמכר לגוגל תמורת 32 מיליארד דולר, נתפס כאחד הצעדים החכמים של צפריר עד כה. החיבור בין מערכות ההגנה של צ'ק פוינט לבין פלטפורמת ניהול הענן של וויז מאפשר לצ'ק פוינט לפצות על חולשה יחסית בתחום הזה, ולהציע פתרונות משולבים לאבטחת הענן. עם זאת, כעת, אחרי שוויז נבלעה על ידי גוגל, לא ברור מה יעלה בגורל שיתוף הפעולה, אך בצ'ק פוינט משדרים אופטימיות, וטוענים כי הגב של גוגל עשוי דווקא לתרום.

קיראו עוד ב"גלובל"


הדוחות החזקים ברבעון הקודם

ברבעון האחרון של 2024, הדוחות של צ'ק פוינט היו חזקים: הכנסות של 703.7 מיליון דולר ורווח נקי של 2.7 דולר למניה, שניהם מעל הציפיות. שיעור הרווח הגולמי עמד על 89% והתפעולי על 44%. ההכנסות ממנויים עלו ל-292 מיליון דולר, 40% מסך ההכנסות, עם קצב צמיחה של 10%.


הזמנות חדשות (billings) האיצו לקצב של 11.2%, שיא כל הזמנים של 959 מיליון דולר, ואפילו התזרים החופשי עמד על רבע מיליארד דולר, מה שמאפשר לצ'ק פוינט להמשיך ברכישה עצמית של מניות ולהשאיר לעצמה מרחב תמרון פיננסי. השאלה היא האם החברה תצליח לשמור על קצב הצמיחה הזה גם ברבעונים הבאים – במיוחד כשהשוק כולו מתמקד עכשיו באבטחת ענן, קונסולידציה של מערכות ובינה מלאכותית.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 22/04/2025 16:31
    הגב לתגובה זו
    בושה וחרפה ניהולית פומבית
  • 1.
    ליטאי 22/04/2025 16:04
    הגב לתגובה זו
    בשווי עשרות מיליארדי שקלים לצק פוינט צפריר.
  • אנונימי 22/04/2025 16:46
    הגב לתגובה זו
    חל איסור להפיץ פייק ניוז. פאלו אלטו לעולם לא תשתף פעולה עם צק פוינט. יש יריבות עזה בין החברות. לגבי פלנטיר אפשרי אך לא סביר ששיתוף יהיה לשוק ישראלי בלבד. פלנטיר חייבת לצמוח בקצבים מטורפים.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.