המלחמה על רשת חנויות הנוחות היפנית

הקאובוי האחרון: הצגת היחיד של דונלד טראמפ שוברת את הקופות. ארה"ב, למי שאינו יודע, עברה מתרבות "המערב הפרוע" לסטטוס המעצמה הגדולה והחזקה בעולם, צבאית וכלכלית כאחת, באמצעות שני משפטים שנטבעו על ידי הקאובויים: הראשון, "When you have to shoot, shoot, don't talk!" והשני, "יש שריף חדש בעיר". טראמפ דוהר על שני המשפטים האלו על מנת "להחזיר את ארה"ב לגדולתה". 

הקדישו כמה דקות לשמוע ולראות מה אמר האיש בריאיון לפני 45 שנים ותבינו ששום דבר שאומר טראמפ היום אינו חדש, והכי חשוב שהוא מתכוון לכל מילה שהוא אומר וגם יבצע. למה אני בטוח שיבצע? כי הנאום לאומה השבוע יוכיח זאת. טראמפ, "השריף החדש בעיר", כפי שהסביר סגן הנשיא ג'יי.די ואנס, מתכוון לכל מה שאמר ויבצע כי איבחן נכונה את "חלון ההזדמנויות" שנוצר על מנת שיצליח: 1. ארה"ב חזקה כלכלית וצבאית מאי פעם בעבר 2. האמריקאים, גם אלו שהצביעו נגדו, עייפים מבעיות ההגירה ו-3. כן, לרוב המכריע של תושבי ארה"ב נמאס מהמשפט "Yankee go home" אחרי למעלה ממאה שנים שבהן לא רק שהצילו את העולם פעמיים מדיקטטורות אלא שלאחר שהצילו בנו את העולם מחדש בכספם ומגינים עליו בחייהם, כמעט ללא תמורה. 

אז, בדיוק כפי שאומר טראמפ, "הכול בסדר, אבל הגיע יום התשלום ובכל התחומים. מה שהיה לא יהיה...". לפי תגובות "הידידים" כמו האויבים, יש לי הרושם שהמסר התקבל בהבנה ובקרוב נראה שינויים, גם בנושא המשוואה הכלכלית וגם בנושא הביטחוני, וזה כולל את החמאס.

עכשיו נחזור לוול סטריט, שם נראה היה שאולי, סוף סוף, מתחיל תיקון מתחייב. בנושא המכסים של הנשיא טראמפ,השורה התחתונה והמסכמת לדעתי נאמרה על ידי האסטרטג הראשי של חברת ניהול הנכסים Slatestone Wealth, קני פולקרי: "תעריפים הם לא הבעיה", אמר פולקרי, "פאניקה של משקיעים, בגלל העלאת תעריפים, היא הבעיה. בכל פעם שהמכסים מגיעים לכותרות, השוק משתגע, המניות צוללות, התקשורת זועקת 'מלחמת סחר', ומשקיעים מתנהגים כאילו זה 2008 כל פעם מחדש. אבל בואו ניקח צעד אחורה ונירגע. האם המכסים הם באמת האסון? מה קורה כשהאבק שוקע? המנהלים מסתגלים. עסקאות סחר מתקיימות מחדש והמשקיעים מבינים שהעולם לא נגמר. מי שיישאר רגוע וימצב את עצמו בהתאם, לרוב ינצח". דעתי היא שאם אכן נראה תיקון רציני כתוצאה מהמכסים, אז זה יהיה ככל התיקונים מאז 2009, שוב הזדמנות קנייה.

• טראמפ ממשיך לזגזג: "פוטין - עצור את המתקפות על קייב"
• טראמפ שוקל: הורדת המכסים על סין ל-50%

יחד עם זאת, ויפה ביטא זאת ה-Economic Times of India בכותרת שהעניק לכתבת הפרשנות שלו בנושא המכסים של טראמפ, "הנשיכה של דונלד טראמפ גרועה מהנביחה שלו". אני עוקב מקרוב אחרי טראמפ מאז 1984, ארבע שנים לאחר הריאיון ההוא, לא בגלל הריאיון שלא ראיתיו אז, אלא בגלל שקבלן יהודי גדול בניו יורק סיפר לי ש"הבחור הזה יהיה נשיא ארה"ב ובא גואל לישראל...". התקשיתי אז להאמין שאותו הפלייבוי שעליו הצביע הקבלן יהיה נשיא ויותר מכך לא היה מובן לי עניין ה'גואל לישראל'. אבל טראמפ אכן נשיא ויש לא מעט אנשים שבטוחים שהוא גואל ישראל. ביום ד' האחרון, עם שחר, ישבתי מול הטלוויזיה וצפיתי בכל הנאום לאומה של טראמפ, ואני קובע, במלוא האחריות, שהאיש הולך על המכסים בפול גז ובמלוא הרצינות, וגם נראה לי די ברור שיצליח.

השאלה המעניינת היא מדוע בחר הנשיא טראמפ, מיד לאחר ניצחונו המרשים בבחירות האחרונות, ניצחון שהקנה לרפובליקאים שליטה מלאה, לפתוח במערכה נגד עולם ומלואו, נגד אויבים וידידים כאחת. מדוע בחר דווקא בנאום הראשון לאומה להתמקד בנושא של הטלת מכסים נרחבים על סחורות מקנדה, מקסיקו, סין ואפילו אירופה דווקא כעת ולהסתכן בעצירת הצמיחה הכלכלית, הגברת האינפלציה ואפילו באיבוד השליטה המלאה בבית הלבן ובשני בתי הנבחרים?

• וול סטריט צפויה לעלות; אסיה בעליות
• מה אמרה הנהלת אינטל בשיחת הוועידה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

"הרדאר של וול סטריט מאותת שסיכון המיתון זוחל שוב אל השווקים", זעקו הכותרות. למה הקדיש הנשיא חלק כה גדול מהנאום לעניינים כמו מכסים, כמו פנמה, גרינלנד והגירה? האם לא חשב על הסיכונים? לי אין שום ספק שטראמפ לקח בחשבון את כל הסיכונים, מהאטה כלכלית ועד התפתחות של סכסוך צבאי חלילה וכיוון שעקבתי אחרי כל מילה שלו בנאומו הארוך, אני כאמור מוכן להמר על כך שהאיש החליט ללכת עד הסוף עם העניין הזה ובצדק מבחינתו. מדוע? בגלל שלוש הסיבות שהזכרתי, כולל בנושאי פנמה וגרינלנד ולבטח ההגירה. טראמפ משוכנע שהמצב הכלכלי/ביטחוני הנוכחי יאפשר לו "לנצח" ולתקן את העיוותים (האמיתיים), לבטח מול סין אבל גם מול ידידותיה הגדולות של ארה"ב, קנדה, מקסיקו ואירופה, וכל הסימנים מראים כרגע שהוא צודק גם בצד הכלכלי וגם בביטחוני. הוא מבין שכדי להצליח הוא חייב להתחיל ביישום בתחילת הקדנציה. כמהמר מוצלח הוא מבין שהכוכבים הסתדרו לטובתו, וזה הזמן לנצל זאת והחבורה שאסף סביבו מאמינה בכך אפילו יותר ממנו. טראמפ יצליח כי זיהה בצורה נכונה שנוצר חלון הזדמנויות שיעזור לו להעביר את רעיונותיו. 

מספיק היה לעקוב אחרי נאום ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו ואחרי התגובה הסינית והבעות הפנים של מנהיגי אירופה כדי להבין שאין ברירה, שחייבים להתגמש, ובעיקר שטראמפ צודק ואין תחליף למסחר עם ארה"ב. עם זאת, כפי שאמר שר המסחר החדש הווארד לוטניק, שללא ספק "בונה" את תוכנית המכסים, "יש אפשרות לפשרה שתכלול פטורים עבור חלק מהמוצרים", וזה הרגיע את וול סטריט ביום רביעי. אז להירגע, זה רק תיקון, אם בכלל. המהפכה ממשיכה ובקצב גובר, ומעמדה של ארה"ב רק ילך ויתחזק. ותזכרו לסיום, השריף החדש גם מתכוון לכל אזהרה ששיגר לחמאס, מתחיל להימאס עליו לחכות עד שאנחנו נחליט. למי שאינו יודע, גם המשפט Time is money נולד בתרבות המערב הפרוע.

יפן "נפתחת" למיזוגים ורכישות 

ביפן מתפתח תהליך גדול של מיזוגים ורכישות (M&A) שבעבר לא ראינו כמותו. מה שהפנה את מבטי המשקיעים בעולם כולו אל עבר יפן היו שתי עסקאות ענק, שנפתחו בקול תרועה רמה בסוף 2024 ונעצרו בתחילת השנה מסיבות "יפניות" של אגו וגאווה לאומית. שתי העסקאות המדוברות הן המיזוג בין חברות הרכב ניסאן (סימול: T7201) להונדה (סימול:T7267) והעסקה של הקמעונאית הקנדית הגלובלית Alimentation Couche-Tard (סימול:ATD.TO בטורונטו או ANCTF בניו יורק) לרכישת רשת המרכולים היפנית הגדולה Seven & i Holdings (סימול:SVNDY בארה"ב או 3382.T ביפן) שהיא גם הבעלים של רשת חנויות הנוחות הגלובלית 7-Eleven.

העסקאות האלו הציתו עניין גדול בתחום ה-M&A ביפן. הסתבר שבעוד העולם כולו רודף אחרי "מציאות" בארה"ב ובאירופה ומוכן לשלם פרמיות חלליות של ממש, יש ביפן "מציאות" לא פחות מעניינות שלהבדיל מייצגות ערך כלכלי אמיתי. זה הביא כאמור לגל ניסיונות רכישה בכלכלה השלישית בגודלה בעולם, שהיסטורית לא עודדה בלשון המעטה פעילות כזו אצלה. שלא כמונו הישראלים, היפנים לא מעוניינים באקזיטים. אבל לאור ערכים שבהם נעשו עסקאות M&A בארה"ב ובאירופה, התחילו בעלי מניות יפניים להתעניין באפשרות למכור את מניותיהם במחירים אטרקטיביים, מה שגרם להתעניינות של בתי השקעה אמריקאים ואירופיים שנכנסו במרץ לשוק היפני לבדוק אפשרויות רכישה ביפן ובערכים מעניינים. 

חברות מהסוג של ValueAct Capital מסן פרנסיסקו הובילו את המהלך, ומשקיעים פרטיים רבים, במיוחד מצפון אמריקה, התחילו לבדוק אפשרויות השתלטות או השפעה על ענקיות יפניות ובמחירי כלכליים. שתי העסקאות שנעצרו, אם כי לא בוטלו בינתיים, חשפו שמשקיעים גלובליים בונים, מזה זמן, עמדות בחברות רבות אחרות, כמו ענקית טיפוח העור והקוסמטיקה Shiseido (סימול:SSDOY בניו יורק), ממתחרותיה של אסתי לאודר (סימול:EL), שבדיוק כמו היריבה האמריקאית, צנחו מניותיה מאז קיץ 2021 ב-76%, או ענקית התרופות Astellas Pharma (סימול:ALPMY) שמאז קיץ 2021 מנייתה ירדה ב-50% ועוד. מסתבר כאמור שאחרי עשרות שנים של פרוטקציוניזם והתנגדות ניהולית, יפן פותחת שעריה לפעילות M&A.

מי יקנה את 7-Eleven?

בסוף השבוע שעבר דיווח העיתון Nikkei שרשת המרכולים היפנית הגדולה Seven & i Holdings תמנה את חבר הדירקטוריון שלה, סטיבן דאקוס, למנכ"ל הרשת. דאקוס, שעבד במשך עשרות שנים בתעשיית הקמעונאות היפנית, מוביל כעת ועדה מיוחדת להערכת הצעת ההשתלטות שהגישה הקמעונאית הקנדית הגלובלית Alimentation Couche-Tard לרכישת Seven & i בנובמבר 2024. ב-19.11.2024 הגיעה מניית רשת המרכולים היפנית Seven & i, לשיא כל הזמנים של 19.9 דולר (2703 ין), וזאת לאחר שהמניה עלתה ב-69% בשבעת החודשים שקדמו לשיא ובעקבות שתי הצעות רכש שהגישה החברה הקנדית Couche-Tard, שנמצאת במסע של התרחבות גלובלית מהיר. 

אלא שבשבוע שעבר הודיעה בעלת המניות הגדולה של Seven & i, שהחליטה לעצור את תהליך המכירה של הרשת כי היא מעדיפה להפוך את החברה לפרטית, והמניה הגיבה בירידות חדות. סוף פסוק? בהחלט לא. הסתבר ששתי החברות, הקנדית והיפנית, ממשיכות במו"מ ביניהן. דובר המשפחה המייסדת שמעוניינת כביכול לפרסם הצעת רכש על מנת להפוך את החברה לפרטית אמר השבוע כי "נמשיך לנקוט צעדים להצפת הערך האמתי של החברה". קצת מוזר שהמניה ירדה, מה גם שבינתיים נרמז שהחברה הקנדית, Couche-Tard, שכבר הציעה כאמור שתי הצעות רכש וכאמור הודיעה לאחרונה שהיא נסוגה מהעסקה, עדיין מעוניינת. 

המיליארדר הקנדי אלאן בושרד, שייסד ומשמש כיו"ר Couche-Tard אמר שאינו מוותר עדיין על החברה היפנית ומעוניין לסגור את העסקה. ברויטרס טוענים כי החלטת ההנהלה לפרוש מהעסקה הייתה סוג של תרגיל שבא במטרה לשכנע את Couche-Tard להעלות את הצעת הרכש. עוד טוענים ברויטרס שגם שתי קרנות ההון הפרטיות המובילות, Apollo Global Management ו-Bain, מעוניינות להשקיע, לבדן או בשיתוף עם Couche-Tard. אנשים שחושבים שהעסקה לבסוף כן תתבצע חייבים להביא בחשבון שההצעה האחרונה של Couche-Tard עמדה על 47 מיליארד דולר, ונדחתה על ידי Seven & i. המניה, נכון ל-5.3, ירדה בינתיים ל-36.3 דולר. משקיעים שמאמינים שהרצון לעסקת המיזוג קיים יכולים להבין שההערכה תהיה גבוהה מ-47 מיליארד דולר כיוון שזו כבר נדחתה כ"נמוכה מדי". עם סגירת הכתבה, ב-5.3, נודע שחברת ההון הפרטי Bain תגיש בקרוב הצעה משלה. מי אמר שיפן "משעממת"?

 *אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.