תרומות כהוצאות מוכרות לעסקים וחברות

כותב המאמר, רמי אריה, עו"ד ורו"ח, מסביר מהם יתרונות המיסוי של תרומות ומבהיר מהם סוגי התרומות המזכות עסקים וחברות בזיכוי ממס. המאמר מתייחס הן לתרומה כספית והן לתרומה בשווה כסף.
עו"ד לילך דניאל |

תרומות כמו מתנות מאופיינות במתן של כספים או בשווה כסף שלא במטרה לקבל תמורה. שהרי תרומה מטרתה מתן לצרכי ציבור וצדקה בלבד, בבחינת לתת שלא על מנת לקבל.

מכיוון שהתרומות אינן הוצאות לצורך ייצור ההכנסה העסקית, הרי ככלל הן אינן הוצאות מוכרות. אולם, כפי שנראה בהמשך המחוקק מעודד מתן תרומות למוסדות ציבור על ידי מתן זיכויי מס בגין תרומות למוסדות ציבור בהיקפים נכבדים. זיכוי המס מקביל למעשה לרישום ההוצאות לתרומות כהוצאות מוכרות.

למעשה, היות וזיכוי המס בשל התרומה הוא בשיעור של 35%, ואילו מס החברות עומד כיום על שיעור של 34% בלבד (בשנת 2005) ועומד לקטון לשיעור של 30% עד שנת 2007, הרי מתן תרומות מביא לחיסכון במס גדול יותר מאשר הוצאה מוכרת רגילה.

בהוראות מס הכנסה נקבע מנגנון מיוחד לזיכוי ממס לתורמים המחושב לפי שיעור של 35% משווי התרומה. כלומר התורם זכאי להפחתת מס הכנסה מהמס שבו הוא חייב באותה שנה לפי שיעור של 35% משווי התרומה שתרם. סכום התרומה המינימלי המזכה בזיכוי מס הוא בסך של 370 ₪ לשנה וסכומי התרומות המרביים הם בסך של 2,120,000 ₪ לשנה. בכל מקרה סכום התרומות המרבי המאפשר זיכוי מס לא יעלה על 30% מההכנסה החייבת במס של התורם לאותה שנת מס. הכול בתנאי שהתרומה נעשתה למוסדות ציבור שאושרו במיוחד לעניין סעיף 46 לפקודה.

כדי שהתרומה תיתן זיכוי מס לתורם, נדרש כי התורם יקבל קבלה על התרומה שבה יפורטו פרטי המוסד הציבורי שקיבל את התרומה וכן יצוין עליה כי מוסד זה מוכר לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. מוצע במקרה של ספק, לוודא באתר האינטרנט של רשות המיסים בישראל כי המוסד הציבורי אכן מופיע ברשימת מוסדות הציבור שתרומה אליהם מזכה בזיכוי מס.

כאשר מתקבלת תמורה בעבור התרומה או כאשר יש ציפייה לקבל תמורה בעבור התרומה, הרי המדובר בהוצאה רגילה של העסק, אשר תסווג לפי מהות התמורה האמורה להתקבל בגין התשלום. ההוצאה תוכר לפי מהות התמורה לתרומה. לדוגמה, מתן תרומה לאגודת ספורט לשם פרסום על חולצות השחקנים - תסווג כהוצאות פרסום, מתן תרומה להקמת מוסד ציבורי כגון גן ילדים, במסגרת פרויקט מגורים שבונה הקבלן שנתן את התרומה - תסווג כחלק מעלויות פרויקט המגורים. במקרה זה לא מדובר בזיכוי מס, אלא, בניכוי הסכום כהוצאה מוכרת.

צריך לשים לב, כי אכן המדובר בהוצאות פרסום כשמדובר בתשלום בעבור פרסום התורם, כגון כשהתשלום נעשה לאגודת ספורט הפועלת שלא למטרת רווח. אולם, "צביעת" תרומה של ממש כמיועדת למטרה עסקית, אסורה ומהווה דיווח מרמה לצורכי מס על כל המשתמע מכך. מקרים שבהן הוסוו תרומות למוסדות ציבור ולמפלגות כהוצאות פרסום, הנם מעשי תרמית ומהווים עבירה פלילית שבגינן הועמדו בעבר מנהלי חברות לדין פלילי. כאמור לעיל, כיום, מכיוון ושיעור מס החברות נמוך יותר משיעור הזיכוי המגיע בגין מתן תרומות, הרי כדאי יותר להציג תשלומים כתרומות מאשר כהוצאות מוכרות רגילות.

כאשר מתקבלת תמורה בעבור התרומה והיא תסווג כהוצאה מוכרת. בחינת אופן ההכרה בהוצאה זו תיעשה לפי העקרונות הרגילים של הכרה בהוצאות מוכרות מאותו סוג, לרבות הרלבנטיות של ההוצאה לייצור ההכנסה בשנת המס ולשם כך בלבד.

לעיתים, מדובר בתרומה שהיא הוצאה מעורבת. במיוחד כאשר ניתן להבחין כי סכום התרומה מעיד, כי חלקה האחד מהווה הוצאה בייצור ההכנסה וחלקה האחר בבחינת תרומה שלא לקבלת תמורה. במקרה כזה, יש צורך בחלוקת התרומה כולה בין החלק העסקי, שניתן לצורך קבלת התמורה ויוכר כהוצאות מוכרות, לבין החלק התרומתי או האישי, שניתן על מנת שלא לקבל תמורה עסקית לייצור ההכנסה ולא יוכר כהוצאות מוכרות.

כגון כאשר מדובר בתרומה בסכום גבוה לאגודת ספורט, אשר חלקה ייוחס לפרסום התורם על חולצות השחקנים וחלקה העודף ייוחס לתרומה בלבד. החלק התרומתי לא יהווה הוצאה מוכרת, אלא, יקנה אפשרות לזיכוי ממס לתורם, לפי הנוסחה לזיכוי ממס בגין תרומות.

לעניין מע"מ, קיימת חשיבות באם תרומה שנתן עוסק במהלך עסקיו ניתנה בכסף או כנכס מנכסי העסק או כשירות מהעסק. בעוד שלתרומה בכסף אין כל השפעה לעניין החיוב או החזר המע"מ, הרי תרומה בשווה כסף במוצרים או בנכסים או במתן שירותים מהוות "מכירה" לעניין חוק מע"מ.

העסק הנותן את התרומה, שהיא בשווה כסף, חייב להוציא חשבונית מס על מכירה לפי שווי התרומה. השווי ייקבע לפי מחיר השוק של התרומה שניתנה או לפי מחיר העלות של הסחורה שניתנה כתרומה בתוספת רווח גולמי מקובל בענף. כאשר התרומה ניתנה מתוך המלאי העסקי הרגיל של העסק, יוערך שוויו לצורך החשבונית, לפי עלות הרכישה שלו או לפי עלות ייצורו של אותו מלאי. כך לדוגמה, תרומה של מוצרי מזון על ידי עוסק שעיסוקו במכירת מוצרי מזון, מחייבת הוצאת חשבונית מס כדין לפי העלות של מוצרי המזון בידי נותן התרומה. בגין תרומה של טובין המיובאים מחו"ל - לא יותר החזר המע"מ הכלול ברשימון הייבוא שלהם.

כאשר תורמים מוצרים שאינם מתאימים למכירה, ניתן להעריך את שווי התרומה במחיר שוק אפס ולא יידרש מהעוסק להשיב את החזר המע"מ בגין ההוצאות שנוצרו לו לרכישת הנכס שנתרם.

חמישה תנאים נקבעו על ידי מע"מ לצורך הפטור מהוצאת חשבונית ממתן תרומה בשווי אפס והם:

1.1.1 כי הנכס שימש כמלאי עסקי או כציוד בידי העוסק ולא יועד מראש לתרומה.

1.1.2 הנכס פגום והסיכוי למכירתו נמוך ביותר.

1.1.3 הנכס נתרם למוסד ציבורי מוכר לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

1.1.4 העוסק התורם יכין רשימת הנכסים שנתרמו ויצרף להצהרתו אישור רואה חשבון.

1.1.5 העוסק יקבל הודעה מהמלכ"ר אליו נתרמו הנכסים, כי נכסים אלו נרשמו כתרומות בספרי חשבונותיו.

כדוגמה לתרומה כזו, יכולים לשמש שאריות מזון מקייטרינג או מאולם שמחות הנתרמות לאחר האירוע, למלכ"ר המוכר לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

ההקלה שבהוראות אלו מתבטאת בכך, שמחד לגבי תרומה כזו אין צורך להוציא חשבונית מס כדין על מלוא שווי השוק של התרומה כולל רווח העוסק, ומאידך, אין מניעה לתבוע את החזר המע"מ שנכלל בהוצאות שהיו לרכישת התרומה או יצירתה על ידי העוסק.

הקלה גדולה אף יותר נקבעה לעניין תרומה של "שירות". נקבע, כי אם מדובר בשירות שערכו נמוך ושולי ביחס לפעילותו הרגילה של העסק, הרי לא יהיה צורך בכל מגבלה על החזר המע"מ של אותו עוסק. אם ליד השירות נתרמו גם טובין, לא יותר החזר המע"מ בשל רכישת הטובין. המדובר בשירותים, כגון שירותי הנהלת חשבונות, משפטיות, ואף שירות משלוחים להעברת מוצרי המזון שנתרמו. בשל שירותים, כאמור, לא נדרש נותן השירותים להחזיר את המע"מ שקיבל בשל ההוצאות שהיו לו לצורך מתן השירותים.

תרומות שנועדו לצורך שיווק העסק - יסווגו כהוצאות שיווק ופרסום ואין צורך בהחזרת המע"מ ששולם בגין יצירתם של הוצאות אלו. במקרה כזה אין המדובר בתרומות של ממש, אלא, בחלק מהוצאות השיווק של העוסק. חובת ההוכחה כי המדובר במהלך שיווקי אמיתי תחול על העוסק. נזכיר כי רישום פיקטיבי של תרומה כהוצאת פרסום מהווה עבירה פלילית לעניין חוק מע"מ.

לסיכום, גם לעסקים כדאי לתרום במיוחד כשיש להם הכנסות חייבות במס. בגין התרומות הם רשאים לקבל זיכוי מס בשיעור של 35% ובכך גם להיחשב כפילנטרופים טובים לחברה וגם לחסוך במס שאותו הם היו חייבים לשלם למס הכנסה.

* רמי אריה הינו עורך דין רואה חשבון ויועץ מס מוסמך, מתמחה בדיני מיסים מחבר הספר "הוצאות מוכרות למס הכנסה, מע"מ, מס שבח מקרקעין וביטוח לאומי" בהוצאת מיסים ועסקים www.ralc.co.il.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים

מנדי הניג |

הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.

כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.

קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.


טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:



גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.


מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.