תרומות כהוצאות מוכרות לעסקים וחברות
תרומות כמו מתנות מאופיינות במתן של כספים או בשווה כסף שלא במטרה לקבל תמורה. שהרי תרומה מטרתה מתן לצרכי ציבור וצדקה בלבד, בבחינת לתת שלא על מנת לקבל.
מכיוון שהתרומות אינן הוצאות לצורך ייצור ההכנסה העסקית, הרי ככלל הן אינן הוצאות מוכרות. אולם, כפי שנראה בהמשך המחוקק מעודד מתן תרומות למוסדות ציבור על ידי מתן זיכויי מס בגין תרומות למוסדות ציבור בהיקפים נכבדים. זיכוי המס מקביל למעשה לרישום ההוצאות לתרומות כהוצאות מוכרות.
למעשה, היות וזיכוי המס בשל התרומה הוא בשיעור של 35%, ואילו מס החברות עומד כיום על שיעור של 34% בלבד (בשנת 2005) ועומד לקטון לשיעור של 30% עד שנת 2007, הרי מתן תרומות מביא לחיסכון במס גדול יותר מאשר הוצאה מוכרת רגילה.
בהוראות מס הכנסה נקבע מנגנון מיוחד לזיכוי ממס לתורמים המחושב לפי שיעור של 35% משווי התרומה. כלומר התורם זכאי להפחתת מס הכנסה מהמס שבו הוא חייב באותה שנה לפי שיעור של 35% משווי התרומה שתרם. סכום התרומה המינימלי המזכה בזיכוי מס הוא בסך של 370 ₪ לשנה וסכומי התרומות המרביים הם בסך של 2,120,000 ₪ לשנה. בכל מקרה סכום התרומות המרבי המאפשר זיכוי מס לא יעלה על 30% מההכנסה החייבת במס של התורם לאותה שנת מס. הכול בתנאי שהתרומה נעשתה למוסדות ציבור שאושרו במיוחד לעניין סעיף 46 לפקודה.
כדי שהתרומה תיתן זיכוי מס לתורם, נדרש כי התורם יקבל קבלה על התרומה שבה יפורטו פרטי המוסד הציבורי שקיבל את התרומה וכן יצוין עליה כי מוסד זה מוכר לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. מוצע במקרה של ספק, לוודא באתר האינטרנט של רשות המיסים בישראל כי המוסד הציבורי אכן מופיע ברשימת מוסדות הציבור שתרומה אליהם מזכה בזיכוי מס.
כאשר מתקבלת תמורה בעבור התרומה או כאשר יש ציפייה לקבל תמורה בעבור התרומה, הרי המדובר בהוצאה רגילה של העסק, אשר תסווג לפי מהות התמורה האמורה להתקבל בגין התשלום. ההוצאה תוכר לפי מהות התמורה לתרומה. לדוגמה, מתן תרומה לאגודת ספורט לשם פרסום על חולצות השחקנים - תסווג כהוצאות פרסום, מתן תרומה להקמת מוסד ציבורי כגון גן ילדים, במסגרת פרויקט מגורים שבונה הקבלן שנתן את התרומה - תסווג כחלק מעלויות פרויקט המגורים. במקרה זה לא מדובר בזיכוי מס, אלא, בניכוי הסכום כהוצאה מוכרת.
צריך לשים לב, כי אכן המדובר בהוצאות פרסום כשמדובר בתשלום בעבור פרסום התורם, כגון כשהתשלום נעשה לאגודת ספורט הפועלת שלא למטרת רווח. אולם, "צביעת" תרומה של ממש כמיועדת למטרה עסקית, אסורה ומהווה דיווח מרמה לצורכי מס על כל המשתמע מכך. מקרים שבהן הוסוו תרומות למוסדות ציבור ולמפלגות כהוצאות פרסום, הנם מעשי תרמית ומהווים עבירה פלילית שבגינן הועמדו בעבר מנהלי חברות לדין פלילי. כאמור לעיל, כיום, מכיוון ושיעור מס החברות נמוך יותר משיעור הזיכוי המגיע בגין מתן תרומות, הרי כדאי יותר להציג תשלומים כתרומות מאשר כהוצאות מוכרות רגילות.
כאשר מתקבלת תמורה בעבור התרומה והיא תסווג כהוצאה מוכרת. בחינת אופן ההכרה בהוצאה זו תיעשה לפי העקרונות הרגילים של הכרה בהוצאות מוכרות מאותו סוג, לרבות הרלבנטיות של ההוצאה לייצור ההכנסה בשנת המס ולשם כך בלבד.
לעיתים, מדובר בתרומה שהיא הוצאה מעורבת. במיוחד כאשר ניתן להבחין כי סכום התרומה מעיד, כי חלקה האחד מהווה הוצאה בייצור ההכנסה וחלקה האחר בבחינת תרומה שלא לקבלת תמורה. במקרה כזה, יש צורך בחלוקת התרומה כולה בין החלק העסקי, שניתן לצורך קבלת התמורה ויוכר כהוצאות מוכרות, לבין החלק התרומתי או האישי, שניתן על מנת שלא לקבל תמורה עסקית לייצור ההכנסה ולא יוכר כהוצאות מוכרות.
כגון כאשר מדובר בתרומה בסכום גבוה לאגודת ספורט, אשר חלקה ייוחס לפרסום התורם על חולצות השחקנים וחלקה העודף ייוחס לתרומה בלבד. החלק התרומתי לא יהווה הוצאה מוכרת, אלא, יקנה אפשרות לזיכוי ממס לתורם, לפי הנוסחה לזיכוי ממס בגין תרומות.
לעניין מע"מ, קיימת חשיבות באם תרומה שנתן עוסק במהלך עסקיו ניתנה בכסף או כנכס מנכסי העסק או כשירות מהעסק. בעוד שלתרומה בכסף אין כל השפעה לעניין החיוב או החזר המע"מ, הרי תרומה בשווה כסף במוצרים או בנכסים או במתן שירותים מהוות "מכירה" לעניין חוק מע"מ.
העסק הנותן את התרומה, שהיא בשווה כסף, חייב להוציא חשבונית מס על מכירה לפי שווי התרומה. השווי ייקבע לפי מחיר השוק של התרומה שניתנה או לפי מחיר העלות של הסחורה שניתנה כתרומה בתוספת רווח גולמי מקובל בענף. כאשר התרומה ניתנה מתוך המלאי העסקי הרגיל של העסק, יוערך שוויו לצורך החשבונית, לפי עלות הרכישה שלו או לפי עלות ייצורו של אותו מלאי. כך לדוגמה, תרומה של מוצרי מזון על ידי עוסק שעיסוקו במכירת מוצרי מזון, מחייבת הוצאת חשבונית מס כדין לפי העלות של מוצרי המזון בידי נותן התרומה. בגין תרומה של טובין המיובאים מחו"ל - לא יותר החזר המע"מ הכלול ברשימון הייבוא שלהם.
כאשר תורמים מוצרים שאינם מתאימים למכירה, ניתן להעריך את שווי התרומה במחיר שוק אפס ולא יידרש מהעוסק להשיב את החזר המע"מ בגין ההוצאות שנוצרו לו לרכישת הנכס שנתרם.
חמישה תנאים נקבעו על ידי מע"מ לצורך הפטור מהוצאת חשבונית ממתן תרומה בשווי אפס והם:
1.1.1 כי הנכס שימש כמלאי עסקי או כציוד בידי העוסק ולא יועד מראש לתרומה.
1.1.2 הנכס פגום והסיכוי למכירתו נמוך ביותר.
1.1.3 הנכס נתרם למוסד ציבורי מוכר לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
1.1.4 העוסק התורם יכין רשימת הנכסים שנתרמו ויצרף להצהרתו אישור רואה חשבון.
1.1.5 העוסק יקבל הודעה מהמלכ"ר אליו נתרמו הנכסים, כי נכסים אלו נרשמו כתרומות בספרי חשבונותיו.
כדוגמה לתרומה כזו, יכולים לשמש שאריות מזון מקייטרינג או מאולם שמחות הנתרמות לאחר האירוע, למלכ"ר המוכר לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.
ההקלה שבהוראות אלו מתבטאת בכך, שמחד לגבי תרומה כזו אין צורך להוציא חשבונית מס כדין על מלוא שווי השוק של התרומה כולל רווח העוסק, ומאידך, אין מניעה לתבוע את החזר המע"מ שנכלל בהוצאות שהיו לרכישת התרומה או יצירתה על ידי העוסק.
הקלה גדולה אף יותר נקבעה לעניין תרומה של "שירות". נקבע, כי אם מדובר בשירות שערכו נמוך ושולי ביחס לפעילותו הרגילה של העסק, הרי לא יהיה צורך בכל מגבלה על החזר המע"מ של אותו עוסק. אם ליד השירות נתרמו גם טובין, לא יותר החזר המע"מ בשל רכישת הטובין. המדובר בשירותים, כגון שירותי הנהלת חשבונות, משפטיות, ואף שירות משלוחים להעברת מוצרי המזון שנתרמו. בשל שירותים, כאמור, לא נדרש נותן השירותים להחזיר את המע"מ שקיבל בשל ההוצאות שהיו לו לצורך מתן השירותים.
תרומות שנועדו לצורך שיווק העסק - יסווגו כהוצאות שיווק ופרסום ואין צורך בהחזרת המע"מ ששולם בגין יצירתם של הוצאות אלו. במקרה כזה אין המדובר בתרומות של ממש, אלא, בחלק מהוצאות השיווק של העוסק. חובת ההוכחה כי המדובר במהלך שיווקי אמיתי תחול על העוסק. נזכיר כי רישום פיקטיבי של תרומה כהוצאת פרסום מהווה עבירה פלילית לעניין חוק מע"מ.
לסיכום, גם לעסקים כדאי לתרום במיוחד כשיש להם הכנסות חייבות במס. בגין התרומות הם רשאים לקבל זיכוי מס בשיעור של 35% ובכך גם להיחשב כפילנטרופים טובים לחברה וגם לחסוך במס שאותו הם היו חייבים לשלם למס הכנסה.
* רמי אריה הינו עורך דין רואה חשבון ויועץ מס מוסמך, מתמחה בדיני מיסים מחבר הספר "הוצאות מוכרות למס הכנסה, מע"מ, מס שבח מקרקעין וביטוח לאומי" בהוצאת מיסים ועסקים www.ralc.co.il.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
