זכאות מעסיק לקבל פיצוי מצד ג' על דמי הפגיעה שהחזיר
לכל מעסיק קיימת הזכות לתבוע פיצוי מחברת ביטוח, במקרים בהם עובדו נפגע בתאונת דרכים, שהוכרה כתאונת עבודה, וכמעסיק הוא החזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה בעד תשעת הימים הראשונים.
על פי סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק), עומדת למוסד לביטוח לאומי זכות לתבוע פיצוי מחברת הביטוח, בגין גמלאות ששילם לעובד שנפגע בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה, לרבות תשעת הימים הראשונים.
בתאונות דרכים, המוסד לביטוח לאומי תובע פיצוי על הגמלאות ששילם, מחברת הביטוח בה מבוטח הרכב בו נהג או נסע הנפגע, ובהולך רגל - הרכב שפגע בו.
בתיקון לסעיף 328 לחוק, נקבע, כי מעביד שהחזיר למוסד את דמי הפגיעה, בעד תשעת ימים ראשונים, רשאי לתבוע מאותו צד שלישי, פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד.
התיקון בחוק חל על תאונות דרכים שאירעו ביום 10.8.2001 ואילך ומשמעות התיקון היא כי מעביד שהחזיר למוסד את תשלום דמי פגיעה בעד 9 ימים ראשונים, רשאי לקבל פיצוי מחברת הביטוח על הסכום שהחזיר למוסד. המערכת הממוחשבת הותאמה לספק למעביד, שהחזיר את דמי הפגיעה כאמור, אישור על התשלומים ששילם, פרטי הרכב המעורב בתאונה ופרטי חברת הביטוח.
האישורים ישלחו בגין תאונות שאירעו החל מיום 10.8.2001. עם האישור יש לפנות לחברת הביטוח בבקשה לקבל פיצוי על הסכום שהוחזר. אם פרטי הרכב וחברת הביטוח חסרים באישור, יש לפנות לקבלתם מהעובד שנפגע.
מעסיק שלא יקבל אישור ממוחשב יוכל לקבלו באמצעות פקיד הגביה בסניף בו מתנהל תיק הניכויים שלו.
לגבי תאונות הדרכים שקדמו לתיקון החוק, יוחזר למעסיק החלק היחסי (המוסד לביטוח לאומי אינו מפוצה ב–100% מהגמלה ששולמה) שהמוסד לביטוח לאומי קיבל ויקבל מחברת הביטוח, בגין תאונות הדרכים.
האמור בחוזר זה אינו חל על מעסיק לפי תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954 (להלן – תקנה 22). תקנה 22 קובעת כי המוסד לביטוח לאומי רשאי להרשות למעביד, בתנאים מסוימים, לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו.
במקרה בו חלה תקנה 22, ישולמו דמי הפגיעה על ידי המעביד במועדים בהם הוא נוהג לשלם שכר לעובדיו והמוסד לביטוח לאומי יחזיר לו את הסכומים שהוא שילם, לאחר שהמציא הוכחות על התשלום. מעביד כאמור יהיה זכאי לעמלה בשיעור של 2.5% מדמי הפגיעה ששולמו על ידיו בשם המוסד לביטוח לאומי.
חוזר בנושא זה, למעסיק לפי תקנה 22, יופץ בנפרד.
