יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

 בלב הסכסוך מצוי תושב בנימין (43), שלפני פרוץ המלחמה ניהל עסק תיירותי הפונה לציבור הדתי-לאומי. מייצג אותו עו"ד צבי וישנגרד, יו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין.  בספטמבר 2023 הגיש עו"ד וישנגרד, בקשה להגנה מפני נושים, במסגרתה טען כי החברה שבבעלות מרשו מכרה מאות חבילות נופש לחג הפסח בקפריסין, אך שרשרת תקלות, שכללה עיכובים בטיסות מנתב״ג, הגעה מאוחרת למלון לאחר כניסת החג ותקלות תפעוליות מצד הספק המקומי, הובילה למבול של תלונות ותביעות מצד נופשים. 

• סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
• רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

המו"מ על הארכת חוזה אספקת הגז בין מאגר תמר לחברת החשמל הגיע לסיומו. הבוקר הודיעה תמר פטרוליום, המחזיקה ב-16.75% ממאגר תמר, כי דירקטוריון החברה החליט שלא להצטרף למזכר ההבנות שנחתם בחודש יולי האחרון בין חלק מהשותפות לבין חברת החשמל. בכך מסתיים מהלך בן כמה חודשים שנועד לעדכן את הסכם הגז המקורי משנת 2012 ולהאריך את תוקפו עד לשנת 2036.

בהודעת החברה צוין כי “לאור כלל נסיבות העניין בעת הזאת, לא יהא זה לטובת החברה להצטרף למזכר ההבנות”. ההחלטה סוגרת סופית את האפשרות לחתימה על חוזה חדש, שכן הצטרפות של כל השותפות הייתה תנאי הכרחי לכניסת ההסכם לתוקף. המשמעות המעשית היא שהחוזה הקיים בין מאגר תמר לחברת החשמל נותר בתוקף עד לשנת 2030, לפי התנאים שנקבעו בעבר.

ההסכם החדש נועד להבטיח לחברת החשמל אספקת גז לטווח ארוך במחיר מופחת, שהיה עשוי להניב חיסכון של מאות מיליוני שקלים לצרכנים עד סוף העשור. מזכר ההבנות נחתם ביולי בין חברת החשמל לבין חלק מהשותפות במאגר, אך נותר בלתי מחייב עד לקבלת אישור מכלל בעלי הזכויות. בחודשים שחלפו התברר כי קיימות מחלוקות עמוקות בין השותפים, בעיקר סביב רמות המחיר והצמדות המדדיות, שבלעדיהן לא ניתן היה להתקדם לחתימה סופית.

כבר בתחילת ספטמבר דווח על קשיים במשא ומתן, וחברת החשמל האריכה את המועד להצטרפות למזכר ההבנות עד 23 לחודש הנוכחי. אבל גם לאחר הארכה לא הושגה הסכמה כוללת. לפני כחודש הודיעה ישראמקו, המחזיקה בכ-28.75% ממאגר תמר, כי לא תקדם את החתימה על ההסכם. כעת, עם החלטתה של תמר פטרוליום, מתברר כי גם יתר השותפות לא הגיעו להסכמות שיאפשרו את הארכת ההתקשרות.

• אהרון פרנקל מעמיק את האחיזה בתמר: רכש מניות בכחצי מיליארד שקל בשבועיים, והופך לשחקן מרכזי במשק הגז
• מחירי החשמל יתייקרו? הסכם תמר-חברת החשמל בסימן שאלה - ישראמקו פורשת מהמהלך
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהתאם להוראות ההסכם המקורי, במקרה שבו הצדדים אינם מגיעים להסכמה על שיעור התאמת המחיר, רשאי כל צד לפנות להליך בוררות. על פי הנהוג בהסכמים מסוג זה, הבוררות צפויה להתקיים בלונדון, והיא תקבע את המחיר שבו תמשיך חברת החשמל לרכוש גז ממאגר תמר בשנים הקרובות.