העליות בבורסות הקפיצו את התשואה בתיק יתרות המט"ח ב-2023

בבנק המרכזי מעדכנים היום כי תשואת ההחזקה של תיק היתרות הסתכמה בשנת 2023 בשיעור של 8.3% והתיק הגיע לרמה של 204.7 מיליארד דולר בסוף השנה
קובי ישעיהו | (7)

העליות בשוק המניות לצד הריבית הגבוהה בארה"ב ובאירופה תרמה לרווח גבוה של בנק ישראל בתיק יתרות המט"ח ב-2023.

בבנק המרכזי מעדכנים היום כי תשואת ההחזקה של תיק היתרות הסתכמה בשנת 2023 בשיעור של 8.3% והתיק הגיע לרמה של 204.7 מיליארד דולר בסוף השנה, לאחר עלייה של כ-10.5 מיליארד דולר. זאת על אף מכירות מט"ח בהיקף של כ-8.5 מיליארד דולר באוקטובר, בעקבות הנפילה בשער השקל לאחר פרוץ המלחמה בדרום.

בבנק ישראל מחזיקים 54% מתיק המט"ח באג"ח ממשלתיות, 21% במניות, 15% בנכסי מרווח (מכשירי חוב של מנפיקים רב-לאומיים ושל מנפיקים מהמגזר הציבורי וכן אג"ח ממשלתיות שנקובות במטבע שונה מהמטבע המקומי של המדינה המנפיקה) ו-10% באג"ח תאגידיות.

על רקע החלשותו של השקל ב-3.8% מול סל המטבעות, הסתכמה תשואת ההחזקה של תיק יתרות המט"ח במונחים שקליים ב-12.4% אשתקד.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רוני 20/03/2024 12:35
    הגב לתגובה זו
    1. ב10/2023 אמר הנגיד שהוא יתמוך בערך השקל מול הדולר וימכור 30 מיליארד $. לפי הכתבה מכרו רק 8 מיליארד $. לכן שקר שאמר יתמוך ב$ . 2. במקום לעזור לשקל הבנק חוסך ב $ ואוסף כי לפי הכתבה נוספו לבנק עוד כ 10 מיליארד $. 3. הנגיד במקום לעזור לעם עם העלית ה $ הוא הוא שמעלה את ה$ כדי לצור אינפלציה בישראל ועקב כך המחירים עולים כי היבוא יותר יקר לישראלים. 4. לא מבין מדוע ראש הממשלה נתן לא עוד 5 שנים למרות שדבר נגד מדינת ישראל.
  • 4.
    סמוטיץ ידרוש עוד שלמונים להעביר ל אורית סטרוק (ל"ת)
    YL 20/03/2024 11:37
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דני 20/03/2024 11:10
    הגב לתגובה זו
    ומשום שהיתרות נמדדות בדולרים הרי שהרבה מהעליה ביתרות נובעת מהתלזקות האירו שמוחזק ביתרות ולא בניהול שלהן.
  • 2.
    העורב 20/03/2024 10:55
    הגב לתגובה זו
    הבנק נמצא בגרעון של קרוב למאה מיליארד ש''ח בשל ההפרש בין מה ששילם על המק''מ שגייס לבין מה שקיבל על האג''ח הקצר שבו נמצאים רוב היתרות.הגרעון הזה מרחיק עוד את היום שבו יעביר הבנק את רווחיו לתקציב המדינה ויעזור לביטחון לתשתיות לבריאות ולחינוך כמו כל בנק מרכזי בעולם.
  • 1.
    נפיח 20/03/2024 10:43
    הגב לתגובה זו
    היו שנים שבנק ישראל הפסיד על היתרות 5 מיליארד והיה גם 4 מיליארד.לא זוכר במדויק את הסכומים אבל היו שנים שהפסדנו.
  • לגמרי. הכלכלה הישראלית חזקה ותמשיך לשגשג בעתיד (ל"ת)
    טיל 20/03/2024 11:26
    הגב לתגובה זו
  • מני 20/03/2024 10:57
    הגב לתגובה זו
    הבנק רכש את הדולרים בשער ממוצע 3.8 ונמצא בגרעון עצום. מספרים לנו על רווח על תיק ההשקעות בלי לספר על הגרעון.
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.