ניר צוק
צילום: תמר מצפי

ניר צוק מוכר מניות פאלו אלטו בשווי 6 מיליון דולר

מייסד החברה וסמנכ"ל הטכנולוגיה שלה מכר ביום אחד 11 א' מניות בדיסקאונט של 1.5% על מחיר השוק. כעת הוא מחזיק בכאחוז (לא כולל אופציות) מהחברה שנסחרת לפי 52 מיליארד ד'. השנה חזר לארץ אחרי שני עשורים בארה"ב, כשהוא נהנה מפטור ממס לתושב חוזר
תומר אמן | (1)

היזם הישראלי, מהעשירים בישראל, הממלא תפקיד מרכזי בחברת הגנת הסייבר  פאלו אלטו  (סימול: PANW) מימש לאחרונה פוזיציות בחברה כאשר מכר סדר גודל של 11,100 השוות 6 מיליון דולר. בנוסף לכך, הפקיד מייסד החברה וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה כ-91 אלף מניות בקרן נאמנות עבור ילדיו. לאחר העסקאות מחזיק צוק בכ-769 אלף מניות, השקולים לכאחוז מהחברה, זאת ללא חישוב האופציות שלו. בבמוצע, מאז שנת 2012 מימש צוק של כ-20 אלף מניות כל חודש לערך כאשר העסקה הגדולה ביותר אותה הוא ביצע הייתה באותה שנה, אז מכר סדר גודל של כ-350 אלף מניות של פאלו אלטו אשר היו שוות בזמנו 13.6 מיליון דולר.  המימוש האחרון בוצע לאורך יום אחד ב-19 פעימות, של 584 מניות כל פעם, כאשר כל מכירה בוצע במחיר ממוצע של כ-540 דולר למניה אשר היוו דיסקאונט קל של כ-1.5% על מחיר הסגירה יום לפני יום הביצוע - 546.94 דולר למניה. צוק שירת ביחידת 8200 של חיל המודיעין ובזמן שירותו הצבאי למד לקראת תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטת תל אביב. מיד לאחר שחרורו מצהל הצטרף לחברת  צ'ק פוינט (סימול: CHKP), מחלוצות הגנת הסייבר הישראליות בשנת 1994. 6 שנים לאחר מכן הקים את חברת "OneSecure", שלימים נמכרה לחברת נטסקרין תמורת 45 מיליון דולר. לאחר המכירה עבק צוק לעבור בנטסקרין כסמנכ"ל טכנולוגיות. לימים נמכרה נטסקרין לחברת ג'וניפר נטוורקס תמורת 4 מיליארד דולר.  בשנת 2005 הקים את חברת פאלו אלטו הישראלית, שהחלה להיסחר בוול-סטריט ביולי 2012 לפי שווי של 2.8 מיליארד דולר. היום היא כבר שווה כ-52 מיליארד דולר. בסוף שנות התשעים עבר לארצות הברית, ובתקופת הקורונה שב לישראל, כשהוא נהנה מפטור על תשלום מס ודיווח לרשויות המס לתושב חוזר למשך עשור ("חוק מילצ'ן").

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 19/01/2022 19:37
    הגב לתגובה זו
    יש לה סניף / חברת בת ישראלית.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״

בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס

ליאור דנקנר |

ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.

אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-40 מיליארד שקל מעבר ליעד.

הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה. 

הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%


נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות

לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.