נמל חיפה
צילום: אתר נמל חיפה

משרד הכלכלה: למרות מלחמת הסחר, היצוא לסין זינק ב-47%

שירותי ההיי-טק היוו כ-35% מהיצוא הישראלי. ארה"ב נותרה היבואנית הגדולה ביותר מישראל, אולם רכשה כמות נמוכה יותר בכ-2.8% בשנה החולפת, הברקזיט נתן את אותותיו על היצוא לבריטנה. טורקיה הפתיעה
גיא עיני | (3)

משרד הכלכלה והתעשייה פירסם היום (ג') את סקירת היצוא השנתית של מדינת ישראל לשנת 2018 אשר מראה עלייה של 7% ביצוא סחורות ושירותים במעל ל-110 מיליארד דולר. את עיקר הצמיחה ביצוא השירותים ניתן לזקוף ליצוא מהיר של שירותי ענפי ההיי-טק עם גידול של למעלה מ-17%.

הדו"ח מראה כי המדינה אליה מיוצאים סחורות בהיקף הגבוה ביותר היא ארצות הברית עם היקף יצוא של כ-10.9 מיליארד דולר בשנה, ירידה של 2.8% לעומת 2017. המדינה שרשמה את הקפיצה הגדולה ביותר בייבוא מישראל היא סין עם גידול של 46.6% שהגיע להיקף של כ-4.6 מיליארד דולר. מעט מעל סין בהיקף הייבוא נמצאת בריטניה אשר רשמה את הירידה הגדולה ביותר מבין עשר המדינות המובילות בייבוא מישראל והיקף יצוא הסחורות אליה היה כ-4 מיליארד דולר.

טורקיה הפתיעה למרות היחסים עם ארדואן 

בדו"ח ניתן למצוא גם את טורקיה שהגדילה את ייבוא הסחרות ב-34.2% בשנה האחרונה לכ-1.9 מיליארד דולר, זאת למרות המשבר הדיפלומטי ששורר בין שתי המדינות בשנים האחרונות. עשרת יעדי היצוא העיקרים היוו כ-64% מיצוא הסחורות הישראלי ללא יהלומים בשנת 2018, עליה של כ-5% בתוך 3 שנים.

במשרד התעשייה והכלכלה מייחסים חלק גדול מהירידה ביצוא הסחורות הישראלי לארצות הברית בשנת 2018 לעומת שנת 2017 לקיטון ביצוא הכימיקלים ומוצרים כימיים אשר צנח בכ-14.9%. יתר על כן, היצוא בתחום בשנת 2018 נמוך בכ-32.2% מהיצוא בשנת 2016, שיא היצוא בתחום בשנים האחרונות.

הדו"ח כי היצוא הישראלי בשנת 2018 צמח בעיקר בשווקים מתפתחים כמו אמריקה הלטינית ואסיה. הצמיחה בשווקים אלו מפצה על הירידה ביצוא לשווקים המפותחים, צפון אמריקה ואירופה. 

יותר שירותים פחות סחורות

על פי הדו"ח, תמהיל היצוא מישראל החל להשתנות בשנים האחרונות כך שיצוא שירותים הולך ותופס נתח משמעותי יותר מסך היצוא הכללי. יצוא השירותים היווה כ-45.2% מסך היצוא הישראלי בשנת 2018 לעומת כ-39.2% בתקופה מקבילה בשנת 2015.

קיראו עוד ב"בארץ"

היקף יצוא השירותים בשנת 2018 עמד על כ-50 מיליארד דולר, גידול של כ-11.8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. היקף יצוא הסחורות בשנת 2018 עמד על כ-60.6 מיליארד דולר גידול של כ-3.2% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

מניתוח נתוני 2018 עולה כי 0.32% מהחברות היצואניות במשק (50 חברות) אחראיות על כ-60% מסך יצוא הסחורות. שירותי ההיי-טק היוו כ-35% מהיצוא הישראלי בשנת 2018 לעומת כ-34% בתקופה מקבילה אשתקד. המחקר המדעי ופיתוח היוו כ-16% מהיצוא הישראלי של שנת 2018 לעומת כ-15% בשנת 2017.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עוד מעט 04/06/2019 14:43
    הגב לתגובה זו
    מישראל למצריים ירדן ב2020 הדבר יתבטא ב20
  • 2.
    ביבי 04/06/2019 14:41
    הגב לתגובה זו
    גדולה מהצמיחה המשק כ3.5%
  • 1.
    ביבי 04/06/2019 14:39
    הגב לתגובה זו
    הטוב ביותר
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.