יוסי וייס מנכ"ל התעשייה האווירית פורש
תעשייה יוסי וייס, מנכ"ל התעשייה האווירית, הודיע לדירקטוריון החברה על החלטתו לפרוש מתפקידו, זאת לאחר שייבחר מנכ"ל חדש לתעשייה האווירית ובתום הליך חפיפה מסודר.
וייס החל לכהן כמנכ"ל התעשייה האווירית, החברה הביטחונית הגדולה בישראל, בשנת 2012. במהלך כהונתו הוביל את החברה לשורה של הישגים, ובראשם גידול מרשים בהיקף החתימה על חוזים חדשים עם לקוחות ברחבי העולם, עד להגעה לשיא חסר תקדים של התקשרויות בהיקף של כ-5.5 מיליארד דולר בשנה החולפת, והבאת צבר ההזמנות של התעשייה האווירית לשיאו בכל הזמנים, כ-11 מיליארד דולר.
יוסי וייס: "אני מסיים את כהונתי כמנכ"ל החברה הביטחונית המובילה בישראל, שהיא גם חברת ההייטק הגדולה בארץ, לאורך שנים מהמוצלחות והסוערות בתולדותיה. הישגי השנים האחרונות מאפשרים לחברה לצעוד לעשור הקרוב כשהיא ערוכה לתחרות בשווקים הגלובליים ומוערכת בעולם כחברת טכנולוגיה חדשנית ומובילה. אני גאה להשאיר בחברה תשתית טכנולוגית ועסקית איתנה ותרבות ארגונית התואמת את הסביבה העסקית העכשווית. כל אלה מתבססים על הנכס הגדול ביותר של התעשייה האווירית- ההון האנושי שלה: עובדיה ומנהליה. אעביר בגאווה ובסיפוק את שרביט הניהול לדור הבא של מנהלים מוכשרים, תוך בטחון מלא שישכילו להמשיך ולהצעיד קדימה את התעשייה האווירית ולשמר את תרומתה העצומה לביטחון מדינת ישראל ולכלכלתה".
בשבועות הקרובים תוקם ועדת איתור לבחירת מנכ"ל חדש לתעשייה האווירית. המנכ"ל סיכם עם יו"ר דירקטוריון החברה, הראל לוקר, כי יישאר בתפקידו עד לבחירת מנכ"ל חדש ולאורך תקופת החפיפה הנדרשת לטובת העברת מקל חלקה בכל הקשור לתחומי פעילותה הרבים והמגוונים של החברה.
- עסקת האניוול-גוגל: מכניסה את הבינה המלאכותית לחזית התעשייה
- מדדי הצריכה והתעשייה - מה הם מלמדים על המשק והצרכן הישראלי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתוך כך, דירקטוריון התעשייה האווירית אישר את הצעתו של יוסי וייס להקמת חטיבת תעופה שתרכז את כלל עסקי התעשייה האווירית בתחום התעופה. כיום פועלות בחברה שש חטיבות שמתנהלות בצורה עצמאית, עם מחזורי מכירות של כמה מיליארדי שקל לחטיבה. לאחר ביצוע השינוי תפעלנה ארבע חטיבות בלבד. חטיבת התעופה החדשה תתמקד בארבעה קווי עסקים ברורים: פיתוח וייצור כלי טייס, פיתוח וייצור מכלולים תעופתיים, הסבות והשבחות כלי טיס, ותחזוקת כלי טיס. לתפקיד מנהל החטיבה החדשה ימונה יוסי מלמד, המנהל כיום את חטיבת בדק.
- 2.הם כבר ייצרו משהו שעובד בתעשיה האווירית .? (ל"ת)בא 28/12/2017 13:17הגב לתגובה זו
- 1.בניגוד לקצינים בחיל הים בפרשת הצוללות ליוסי כקצין בכיר (ל"ת)בח"י-שאפו על הישגיו 28/12/2017 13:15הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
