אי התרת הוצאות מימון
מאת: עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי
ע"מ 1572/14
דוד עמוס נ' פקיד שומה ירושלים 1
ע"מ 1572/14
דוד עמוס נ' פקיד שומה ירושלים 1
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור שעניינו אי התרת הוצאות מימון לבעל זכויות בתחנת דלק מהטעם שלא הוכח כי החלק של הוצאות המימון שלא הוכר שימש לפעילות עסקית.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
עניינו של הערעור נסוב בעיקרו סביב כמה אירועים שבגינם ביקש המערער, בעל זכויות בתחנת הדלק פז פסגת זאב, ניכוי "הוצאות מימון". ראשית, בנוגע להלוואות שניתנו לו על ידי חברת פז, ושנית בנוגע לחוב שנוצר בגין המחאות שניתנו לחברת "רה סול אנרגיה". המשיב תיאם חלק מהוצאות המימון הללו. לטענת המשיב, ההלוואות שניתנו על ידי חברת פז ניתנו גם לצורך כיסוי משיכות פרטיות של המערער מהעסק, שעליהן דיווח כ"חשבון בעלים". מנגד טען המערער כי הלוואות אלה ניתנו כדי לממן חובות והתחייבויות שצבר לנוכח תקופת ההתקשרות עם חברות דלק שונות. לטענת המערער, הסכומים המסווגים כ"חשבון בעלים" אינם משקפים רק משיכות פרטיות לצרכים פרטיים, כי אם כוללים בתוכם "הפסדים נצברים" הכוללים, בין היתר, את הוצאות המימון אשר נתבעו על ידו.
דיון
"חובת ההצדקה" מוטלת על כתפי פקיד השומה, אך זאת רק במצב שבו המחלוקת נשוא הערעור היא בעניין הנובע מהספרים, כלומר "מחלוקת פנקסית". כאשר המחלוקת בין הנישום לפקיד השומה היא בעניין "לבר-פנקסי", אין תחולה לסעיף 155לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). כך, בענייננו המחלוקת אינה נובעת רק מהרישום החשבונאי בספרים, אלא מדובר בשאלה מעורבת משפטית ועובדתית, ולכן לא חלה על המשיב חובת ההצדקה במלואה. המשיב "חי מפיו" של הנישום ברמת הדיווח והפירוט שהוא מוצא לנכון להביא בפניו ומשאין חולק כי המשיב סמך את החלטתו על דיווחי המערער עצמו, ועל נתון שדווח על ידי המערער עצמו, אין לטענת המערער כי היה על המשיב להבין את הנתון באופן אחר, כיצד שתעמוד. יתר על כן, המערער אף לא תמך טענתו בדבר "הפסדים מצטברים" בראיה עצמאית, לא בעת עריכת השומה ולא במסגרת הליך זה. אף על דוכן העדים נמנע המערער מלכמת את אותו "הפסד" אשר לדעתו צריך היה לקזז מתוך סעיף "חשבון בעלים". יוצא אפוא, כי אין לקבל את טענת המערער כי על המשיב היה לנכות את אותם "הפסדים נצברים" מ"חשבון הבעלים" שדווח על ידו. כפועל יוצא מכך, אין להלין על המשיב אשר קבע כי סכום ההלוואה שנלקח מחברת פז לצרכים עסקיים נמוך מסכום ההלוואה אשר לגביו טוען המערער כי ניתן לצרכים עסקיים.
אם המערער היה מבסס את טענתו בחומר ראיות מוצק ובאסמכתאות מתאימות בדבר קיומן של הוצאות עסקיות באותן שנים, בהיקף כספי ניכר ובשיעור העולה על ההיקף שהוכר למעשה על ידי המשיב, הרי ניתן היה לקבל את טענתו כי הוא זכאי לניכוי הוצאות מימון בגין רכיב זה. משמדובר בעסק פרטי, משיכת כספים אף לצרכים פרטיים, ובמקביל, לקיחת הלוואה לצורך העסק - לא ישללו בהכרח ומכל וכל את האפשרות להכיר בהוצאות מימון כהוצאות לשם ייצור הכנסה. בהתחשב בכך שלא מדובר בחברה אלא בעסק פרטי, בסוג של עסקים שבהם שיעור הרווח הגולמי הוא נמוך מאוד, יש ליישם מבחן מקל אשר ייטה לקבל ניכוי הוצאות מימון במקום שבו ניתנה הלוואה והוכח קשר ישיר בין אותה הלוואה להוצאה העסקית. נראה אפוא כי השאלה המרכזית שעומדת בעינה בנסיבות מקרה זה, היא עד כמה הוכח כי ההלוואות קשורות לצורך עסקי המערער ולא לצורך אחר, ואם הוא עמד בנטל הוכחה זה. המערער נדרש להציג אסמכתאות לפעילות עסקית בהיקף כספי העולה על החלק שכבר הוכר על ידי המשיב. רק בנוגע לשני מקרים בלבד הציג המערער ראיות המלמדות על חובות והתחייבויות שצבר לנוכח תקופת ההתקשרות עם חברות דלק שונות והצריכו הוצאה כספית עסקית. המערער הצביע על הוצאות עסקיות רק לגבי כ-20% מסכום ההלוואה, ולגבי שאר הסכום לא הונחה ראיה פוזיטיבית כלשהי. כאמור, בשומה שהוציא למערער התייחס אף המשיב לסכומים מסוימים מתוך ההלוואה ככאלו ששימשו להוצאות עסקיות, כאשר אף לפי קביעת המשיב, החלק ששימש להוצאות עסקיות היה גבוה יותר. מכאן עולה כי חרף העובדה שהמערער צדק בטענתו העקרונית שיש להכיר בחלק מהוצאותיו כהוצאות לצורך ייצור הכנסה בעסקו, הוא כשל בהוכחת שיעור ההוצאות העולה על הסכומים שהמשיב הכיר בהם ממילא.
- חשבים משיקה מוצר חדש : הסורק - שירות התראות משפטיות
- חשבים מציגה מהפיכה טכנולוגית בעולם דיני העבודה והשכר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תוצאה
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 50,000 ש"ח.
בבית המשפט: המחוזי בירושלים
לפני: כב' השופט ד' מינץ
ניתן ביום: 24.6.2015
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.
אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה יוכפל.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב
על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'
תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים
ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד
לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.
"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.
"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.
"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.
