חברה קבלנית בתחום הבנייה הורשעה ונקנסה למרות שאף עובד לא נפגע
דרמה בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב: בעקבות חקירת מינהל הבטיחות במשרד הכלכלה - חברה קבלנית בתחום הבנייה הורשעה ונקנסה למרות שאף עובד לא נפגע. שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אורן שגב, הרשיע את חברת אחים מוראר לעבודות בניה (1992) בע"מ וגזר על החברה קנס פלילי בסך 26,000 * כמו כן גזר כב' השופט על מנהל החברה, מר. מחמוד מראר, קנס פלילי בסך 10,000 * הקנס הפלילי הכולל - 36,000 * בנוסף, חייב בית הדין לעבודה את מנהלי החברה לתחום על התחייבות להימנע מביצוע עבירות על הוראות פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה בסך של 87,200 על החברה ובסך 101,600 על מנהלה.
עו"ד אנט שקורי פליישמן -תובעת מטעם משרד הכלכלה: "העבירות עלולות היו לגרום לפגיעה בחיי אדם. למרות שלנאשמים אין עבירות קודמות ואף על פי שהליקויים תוקנו במהרה, יש חשיבות רבה לענישה משמעותית המתלווה להרשעה ומעבירה מסר מרתיע כלפיי המעסיקים.
ביום 21.1.13 פשטו מפקחי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה על אתר בנייה ברחוב יאיר שטרן 7 רעננה. בעקבות הביקורת שנערכה באתר ונחקרה על ידי חוקרי משרד הכלכלה, נמצאו ליקויים ומחדלים המוגדרים כעבירות פליליות בהתאם לחקיקת הבטיחות בעבודה.
ממצאי חקירת מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, הובילה להגשת כתב אישום כנגד החברה הקבלנית שביצעה עבודות בניה, במסגרת בניית בית מגורים - באמצעות עו"ד אפרת קלט מהלשכה המשפטית במשרד הכלכלה.
הנאשם, מר. מחמוד מראר, היה במועד הרלבנטי לכתב האישום מנהל החברה הנאשמת. כתב האישום כלל 5 עבירות מהותיות, שעיקרן: אי מינוי מנהל עבודה במשך 5 חודשים, אי הצגת שלט באתר בו מבוצעת עבודת הבניה, אי הכשרת משטחי עבודה למניעת נפילת עובדים, העדר השגחה נאותה ואי נקיטת אמצעים ע"י הממונה על העבודה להבטחת ציוד מגן ראוי. נוסף לסעיפים האמורים, הואשם מנהל החברה בהפרעה למפקח.
שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אורן שגב, לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, קיבל ביום 11/11/14 את הסדר הטיעון שהושג, לפיו הורשעו הנאשמים וציין כי מתחם הענישה בתיק זה הוא בגבולות הסביר. במסגרת הסדר טיעון זה, הוטל על החברה קנס בסך של 26,000 ש"ח ועל נושא המשרה קנס בסך 10,000 ש"ח. נוסף לאמור, חויב מנהל החברה לחתום על התחייבות שלפיה יוטל על החברה קנס בסך של 87,200 אם החברה תפר הוראה מהוראות פקודת הבטיחות ותקנותיה במשך שלוש שנים מיום מתן גזר הדין. בנוסף, מנהל החברה חויב לחתום על התחייבות לפיה יוטל עליו קנס בסף 101,600 , אם יפר הוראה מהוראות פקודת הבטיחות ותקנותיה במשך שלוש שנים מיום גזר הדין.
מנהלת מנהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, הגב' ורדה אדוארדס: "מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה יבצע אכיפה מוגברת ויפעל בכל האמצעים המודיעיניים והאחרים, על מנת לאתר מעסיקים עבריינים העוברים על הוראות הבטיחות בעבודה ומזלזלים בבטיחות העובדים ולמצות עימם את הדין".
עו"ד אנט שקורי פליישמן, מנהלת מחלקה בכירה בלשכה המשפטית במשרד הכלכלה: "העבירות בוצעו במהלך משלח ידם של הנאשמים ועלולות היו לגרום לפגיעה בחיי אדם. למרות שלנאשמים אין עבירות קודמות ועל אף שהליקויים תוקנו במהרה, יש חשיבות רבה לענישה משמעותית המתלווה להרשעה ומעבירה מסר מרתיע כלפיי המעסיקים, כאשר לנגד ענינו עומדים ערכים של שמירה על חייהם ובריאותם של עובדים אליהם כיוון המחוקק. לא בכדי נקבעו עבירות פליליות שבגינן קיימת סנקציה של קנס פלילי בתחום הבטיחות בעבודה. מעסיקים צריכים לדעת ולהבין שלמעשיהם ישנן השלכות וכי אנו לא נאפשר "לעגל פינות" באופן שעלול לפגוע בבטיחות העובדים".
(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
מתי הריבית תתחיל לרדת?
הסיבות להפחתת ריבית והסיבות שלא להפחית - מתי זה צפוי להתחיל ולמה אתם לא ממש תרגישו את זה בפעמים הראשונות?
בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית מחר על 4.5%. הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, תפרסם מחר החלטת ריבית ובדומה לכל ההחלטות מאז ינואר 2024, לא צפוי שינוי. הנגיד, פרופ' אמיר ירון הולך על הצד הבטוח. הוא מחכה להורדת ריבית בארה"ב, הוא מחכה להפחתה ניכרת באי וודאות הגיאופוליטית. מנגד, יש הרבה סיבות טובות להפחתת ריבית מהירידה הצפויה באינפלציה, דרך הירידה בשער הדולר, הירידה בצמיחה, השיפור בפרמטרים הכלכליים, תמחור האג"ח והירידה בפרמיית הסיכון, לצד השיפור המשמעותי במצב הגיאופליטי. ועדיין - מבחינת הנגיד זה עדיין לא הזמן.
אינפלציה - 3.1% אבל בדרך ל-2.3%
האינפלציה השנתית עדיין חורגת מיעד היציבות של הבנק, שמוגדר בין 1% ל-3%. לפי נתוני המדד האחרונים שפורסמו ליולי, קצב העלייה השנתי עומד על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון. אמנם המגמה מצביעה על התקרבות ליעד והכלכלנים מעריכים אינפלציה של 2.2%-2.3%, אך הנגיד יתעקש להסתכל על חצי הכוס הריקה
שיקול מרכזי נוסף בהחלטה הוא המצב הגיאו-פוליטי, ובמיוחד חוסר הוודאות סביב המשך הלחימה ברצועת עזה והשלכותיה הרחבות על הכלכלה הישראלית. למרות הצלחות במספר זירות ועמידות וגמישות של המשק הישראלי, המלחמה והחשש מהתרחבותה, הם הבלם המרכזי להעלאת ריבית. החשש הגדול שהמלחמה תוביל לשבירת תקציב, צורך להרחיב גיוסים וחשש מעלייה בריבית החוב. אלא שבינתיים קורה בדיוק ההיפך - אגרות החוב בעלייה, הריבית על האג"ח יורדת והיא מבטאת כבר הפחתת ריבית דהפקטו.
הפד' עדיין לא החל במחזור הפחתות הריבית, ונראה שבבנק ישראל לא מעוניינים להקדים אותו. בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים מצפים להפחתה ראשונה בארה"ב רק בספטמבר, וככל הנראה רק אז יבשילו התנאים גם להפחתה בישראל. הסיבה לכך היא הרצון לשמור על יציבות מטבעית ולהימנע מתנודתיות מיותרת בשער החליפין.
- כצפוי: בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה - 4.5%
- בנק ישראל הותיר את הריבית על כנה; ירידה בתחזית הצמיחה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק המקומי מושפע באופן ישיר מהפער בין הריביות: הריבית בישראל גבוהה יחסית לזו באירופה, ובקרוב גם בארה"ב. מצב זה מושך משקיעים זרים להחזיק בשקל, מה שתורם להתחזקותו מול הדולר ומטבעות אחרים. אמנם התחזקות השקל מסייעת בהפחתת לחצי יבוא ומחירים, אך היא גם מקשה על מגזרים ממונפים כמו נדל"ן, קמעונאות ועסקים קטנים ובינוניים, שסובלים מעלויות מימון גבוהות יותר ומתחרות יצוא מוחלשת.
