שאלה:

------------

בני זוג עובדים באותה חברה ומפיקים את ההכנסה ממקורות נפרדים - הבעל עוסק במתן שירותי פיקוח בנייה והאישה עוסקת בניהול חדרי אירוח (צימרים). כל אחד מהם פועל מול לקוחות אחרים. לכל אחד מבני הזוג 50% ממניות החברה, וכל אחד מהם מושך משכורת בסך 15,000 ש"ח ברוטו לחודש.

השאלה:

לנוכח דחיית העתירה לדיון נוסף על ידי כבוד נשיא בית המשפט העליון א' גרוניס בעניין מלכיאלי, האם בכל זאת אפשר לדרוש חישוב נפרד - שאינו על פי סעיף 66(ה) לפקודה - מאחר שלא קיימת תלות בין מקורות ההכנסה וכל אחד מבני הזוג בחברה המשותפת מפיק את הכנסותיו ממקור אחר, או שמא לאור הוראות סעיף 66(ד)(2) לפקודה חובה להגיש את הדוח השנתי על הכנסות בני הזוג על פי סעיף 66(ה) לפקודה?

תשובה:

------------

לפני שאשיב על השאלה לעיל אביא את תשומת הלב לפסק הדין ע"א 120/86 שלמה שלם נ' פקיד שומה ירושלים [מיסים ג/4 (יולי 1989) עמ' ה-2], שם פסק בית המשפט העליון כי לא ייערך חישוב מאוחד להכנסתם של בעל העוסק בראיית חשבון ולאשתו העוסקת בהנהלת חשבונות אשר לשניהם עסקים נפרדים, כיוון שכל אחד מהם עובד בעסק אחר אשר אינו תלוי בעסק השני, אף שהם נותנים שירות לאותם לקוחות (למעט אחד).

נשאלת השאלה אם גם במקרה שבו שני עסקים (שירותי פיקוח בנייה כעסק אחד, וניהול חדרי אירוח כעסק אחר) שבהם כל בן זוג מפעיל עסק אחד בלבד בנפרד מבן הזוג האחר (המפעיל עסק אחר) - עדיין הם כפופים לחישוב מאוחד, רק בשל העובדה שהעסקים הללו מאוגדים בחברה אחת השייכת להם, מכוח חזקת התלות שבסעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").

התשובה לשאלה זו שלילית, כלומר לטעמי בני הזוג זכאים לחישוב נפרד אם אכן יוכח כי קיימים שני עסקים נפרדים וכל בן זוג עובד בעסק נפרד משלו (כמו בפסק הדין שלם). בפסק הדין מלכיאלי לא נהפכה הלכת קלס אשר קבעה כי חזקת התלות של סעיף 66(ד) לפקודה אינה חלוטה, אלא נקבע כי כאשר קיימת תלות בין הכנסות בני זוג, למשל מפני שהם עובדים באותו "עסק" - אזי אין לדון כלל בחזקות התלות של בעלות משותפת בחברה מכיוון שהתלות עצמה כבר הוכחה מעצם העבודה באותו "עסק", או כדברי נשיא בית המשפט העליון בדיון הנוסף (דנ"א 2103/12, סימה ומשה מלכיאלי ואח' נ' פקיד שומה אשקלון) להלן:

"בעקבות פסק הדין שניתן בעניין קלס התעוררה השאלה מה דינם של בני זוג אשר קיימת תלות בין מקורות הכנסותיהם, אולם ביכולתם להוכיח כי גובה הכנסותיהם אינו נובע משיקולי מס. במילים אחרות, השאלה היא אם רק 'חזקות התלות' הקבועות בסעיף 66(ד) הנזכר הינן ניתנות לסתירה, או שמא גם דרישת אי התלות עצמה היא כזו, וכל עניינה של הוראת סעיף 66(ד) הוא במניעת תחבולות מס. ככל שהאפשרות האחרונה היא הנכונה, הרי שמקום בו מוכיחים בני הזוג את נחיצות משרתם ונאותות שכרם, יש לאפשר להם לערוך שומת מס נפרדת. מנגד, אם דרישת אי התלות היא חלוטה, אזי גם במקרים בהם הכנסות בני הזוג נובעות משיקולים ענייניים גרידא, אם קיימת תלות בין מקורות ההכנסה, אין מקום לאפשר להם ליהנות משומת מס נפרדת". [ההדגשה אינה במקור - ר"א].

הנה כי כן - בית המשפט העליון קבע כי אם קיים עסק אחד שממנו נובעת לבני הזוג הכנסה (אפילו אם קביעת ההכנסה נובעת ממניעים ענייניים של שכר ראוי וכדומה - ללא כל תכנון מס) - הרי עדיין קיימת תלות בין מקורות הכנסתם של בני הזוג משום שההכנסה באה מאותו עסק. עם זאת, אם כל בן זוג עובד בעסק נפרד - אזי לא קיימת תלות (ראו פסק הדין שלם), ואפשר לומר בעקבות פסק הדין קלס כי מאחר שלא קיימת תלות בין הכנסות בני הזוג משום שכל אחד מהם עובד בעסק אחר - אין בעובדה ששני העסקים חוסים תחת חברה אחת בבעלותם בכדי לקבוע תלות - שכן חזקה זו אינה חלוטה והיא ניתנת לסתירה.

יש לציין כי קיים מכשול אחד בענייננו לעומת פסק הדין שלם - לחברה בענייננו יש תיק "עוסק" אחד, אף על פי שמעשית יש לה שני "עסקים" נפרדים. ייתכן כי במישור זה תערים רשות המסים קשיים ותטען כי מדובר ב"עסק" אחד ולכן קיימת תלות במקור ההכנסה של בני הזוג. אם תיטען טענה זו (ולא יוכח שבפועל מדובר בתפעול של שני עסקים נפרדים) אזי אפשר יהיה להפעיל את סעיף 66(ה) לפקודה, על מנגנון החישוב הנפרד המוגבל שבו. עוד אציין כי על פי מכתב שהוציאה לאחרונה רשות המסים, ביום 4 ביולי 2012, על פקידי השומה לאפשר את הפעלת סעיף 66(ה) לפקודה גם לעניין שנות המס - עד 2012 כולל - גם אם לא נמסרה הודעה מראש על כך אלא נתבע חישוב נפרד, למרות קיום תלות ובהסתמך על הלכת קלס לפני הבחנתה בד"נ מלכיאלי.

הערת מערכת: ראה בגיליון זה במדור חוזרים את נוהל רשות המסים ליישום ההקלות לבני זוג.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן