אברך שחייב לבנק 250 אלף ש' טוען - תורתי אמנותי לא מאפשרת לעבוד

סוגיית התעסוקה של האוכלוסיה החרדית עמדה במרכז הדיון הציבורי בחודשים האחרונים, אך מקרים פרטיים מגיעים מדי פעם לבתי המשפט. אברך צעיר שחייב לבנק הבינלאומי יותר מ-250 אלף שקל, טוען שתורתו אומנתו מונעת ממנו להחזיר את חובותיו. פסק הדין בעניין יצר דיון מעניין במיוחד מפרי עיטו של השופט עודד מאור בבית המשפט השלום.

במסגרת החזרת חובותיו של האברך בתיקי הוצאה לפועל, הושת עליו החזר הוצאות בסך 150 ש' מדי חודש. על כך עתר האברך וביקש להכריז עליו כמוגבל באמצעים כדי שיוכל להחזיר 100 שקל מדי חודש. הדיון נסוב סביב חקירת היכולת של האברך, בן 20, רווק וללא ילדים, בו טען חוקר ההוצאה לפועל כי יש ביכולתו לעבוד ולהחזיר מדי חודש 5,000 שקלים. החייב טוען שתורתו אמנותו, אשר לה הוא מקדיש 14 שעות ביום, לא מאפשרת לו לעבוד.

השופט אינו מקבל את טענת החייב, ואומר כי "הרי ניתן לשלב עבודה ולימודים צוותא חדא". הוא מוסיף ואומר, "גם אם החייב אינו מעוניין לצאת לעבוד, הרי יש לקחת בחשבון את יכולת השתכרותו הפוטנציאלית של החייב".

בנוסף, פנה השופט לדין העברי אשר קובע כי "פריעת בעל חוב היא אף מצווה דתית" (שולחן ערוך), ומי שאינו פורע חובותיו מכונה "רשע". עם זאת הוא גם מכיר בכך שרבים קובעים שלימוד התורה הינו ברמה גבוהה יותר משאר המצוות.

בהמשך מביא השופט מקור אחר לכך שהעליונותו של לימוד התורה היא על מצוות דתיות ולא על מצוות משפטיות. השופט מסיק מכך שהלומד תורה אינו פטור ממצוות פריעת בעל חוב. לסיכומו של דבר, קובע השופט בעניין ש"יכולת ההשתכרות של האברך היא גבוהה ויש לקחת עניין זה בחשבון עת מתן צו החיוב לתשלומים".