לקראת שינוי חוק טל: התמ"ת - 25%-30% מבני הישיבות מבקשים ללמוד מקצוע או תואר

בין 25%-30% מבחורי הישיבות "הגבוהות" (גילאי 17-20) הרווקים הצהירו שאינם רואים את עתידם במסלול "תורתו אומנותו", ממצא זה וממצאים נוספים עולים ממחקר חדש וראשון מסוגו שנערך במינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת.

ייחודו של המחקר נעוץ בהיותו מחקר כמותי ראשון מסוגו, אשר מאפיין את נטיותיהם התעסוקתיות של גברים חרדים, טרם נישואיהם, על-פי השתייכותם לזרם חרדי, כמו גם על-פי רמת הישיבה בה הם לומדים. המחקר בוצע בתוך ישיבות חרדיות "גבוהות" ומתייחס לצעירים בגילאי 17-20 בחינוך העל יסודי במגזר החרדי. המחקר ביקש לבחון את עמדותיהם ונכונותם של בני ישיבות חרדים ללימודי מקצוע ולימודים גבוהים, טרם נישואיהם.

עוד עולה מהמחקר כי : 1. מלאכות הקודש כמקור פרנסה הינן תחום עיסוק מועדף בו הביעו ענין במידה רבה כ- 60% מכלל תלמידי הישיבות שהשתתפו בסקר. תחום העיסוק השני בו הביעו בחורי הישיבה עניין רב הוא תחום ההוראה והחינוך (56% מהמשיבים) ולאחריו תחומי המחשבים ובדיקת תוכנה (51%), משפטים (38%) ובנקאות (31%).

2. מרבית המשיבים (כ-75%) הצהירו כי הם מודעים לקיומן של מסגרות מיוחדות המותאמות לגברים חרדים. עם זאת, 25% מכלל תלמידי הישיבות אינם מכירים את מגוון האפשרויות ומשך הלימוד האקדמי והמקצועי במסגרות האקדמיות המיועדות כיום למגזר החרדי.

3. 40% מתלמידי הישיבות החלשות, המונעות נשירה מעולם הישיבות, שוחחו עם הוריהם (טרם נישואיהם) על האפשרות ללמוד מתמטיקה ואנגלית, כך גם 21% מהלומדים בישיבות הביניים ורק 12% מתלמידי ישיבות העילית נקטו בצעד זהה .

4. 40% מהבחורים החסידים ו-49% מהבחורים הליטאים בסקר הנוכחי מעריכים שמסלול שח"ר (שירות חרדים בצה"ל) עשוי להוות חלופה רלוונטית מבחינתם, לצורך רכישת מקצוע בעתיד. ממצא זה מתחזק לאור העבודה ש-73% מכלל המשיבים הביעו רמת הזדהות גבוהה מאוד עם חיילי צה"ל. רמות ההזדהות הגבוהות ביותר עם צה"ל נמצאו בקרב בחורי הישיבות הספרדים (כ-81%). רמת ההזדהות הנמוכה ביותר הייתה בקרב בחורי הישיבות הליטאים ( כ-63%).

5. 43% מבחורי הישיבות החסידים, 22% מהספרדים ורק 17% מהליטאים מעריכים כי היעדר ידע בסיסי באנגלית ומתמטיקה יקשה עליהם מאוד ברכישת מקצוע בעתיד. בסה"כ כ-55% מכלל המשיבים מעריכים כי העדר ידע במקצועות אלו יקשה עליהם בעתיד בעת רכישת מקצוע או לימודים גבוהים.

שר התמ"ת שלום שמחון אמר כי המחקר מצביע על מגמת שינוי בחברה החרדית וכי מזה זמן הוא מתרשם שאכן חל שינוי כזה. "יותר ויותר חרדים מבקשים להשתלב בשוק העבודה, חוק טל החדש, שיגובש, יהווה למעשה הזדמנות בראש ובראשונה להשתלבות חרדים בשוק העבודה. שוק העבודה זקוק לכל אדם".

שמחון הוסיף כי "התמ"ת מפעיל מספר מסלולים ותכניות לעידוד כניסת חרדים לעבודה. בין היתר מקדם המשרד מהלך לפתיחת 8 מרכזי הכוון ייעודיים לחרדים, מפעיל מסלולי תעסוקה לעודד מעסיקים להעסיק חרדים, מקדם לימודי הנדסאות בקרב גברים חרדים במימון המשרד, ומממן קורסי הכשרה מקצועית לגברים חרדים ונשים חרדיות, כולל בשיתוף צה"ל. רק לאחרונה אישרה המשלה תקציב של 1.5 מליארד שקלים במסגרת דוח טרכטנברג, שיופנו לעידוד תעסוקה במגזרי המיעוטים והחרדים."

קבוצת המחקר הקיפה כ-400 תלמידי ישיבות "גדולות" שחולקו ל-9 תתי-קבוצות האופייניות למגזר החרדי. על כן נבחרו 3 ישיבות ליטאיות על-פי רמתן כדלקמן; ישיבות ברמה גבוהה, ישיבות ברמה בינונית וישיבות 'חלשות'. בחירה דומה נעשתה בשתי הקבוצות החרדיות האחרות, החסידית והספרדית. כמו כן, נבחרה ישיבה חרדית תיכונית אחת ששימשה כקבוצת השוואה בה מלמדים גם לימודי חול.