הקץ לייבוש בטרמינל 3: מאמצע אוגוסט - הטיסה בוטלה או עוכבה? תזכו לפיצוי וסיוע
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (ב') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לפיצוי וסיוע לנוסעים בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה. הצעת החוק נועדה להסדיר ולקבוע כללים ואמות מידה למתן פיצוי וסיוע לנוסעים שטיסתם התעכבה או בוטלה. היו"ר שאמה-הכהן אמר לאחר אישור החוק כי "מדובר באחת החוקים הצרכניים ביותר שעברו בכנסת ואני שמח שזכיתי לקדמה".
"החוק יבטיח שחברות התעופה יעשו כל מאמץ שהנוסעים ינפשו בכיף בחופים, ולא יישבו מתוסכלים על הספסלים בשדות התעופה. בשעה טובה הצטרפנו לעולם המפותח גם מבחינת זכויות הצרכן", הוסיף שאמה-הכהן.
יוזם ההצעה, ח"כ אחמד טיבי, אמר כי "מדובר בחוק הצרכני ביותר שאושר בכנסת בשנים האחרונות. החוק נועד לטפל בנגע של העיכובים והביטולים בטיסות הסדירות ובטיסות השכר, מהם סובל הנוסע הישראלי."
בדיון הקודם קבעה הוועדה כי טיסה שיצאה באיחור של למעלה מ-8 שעות תיחשב לטיסה שבוטלה, כאשר שר התחבורה, בהסכמת שר התמ"ת ובאישור של ועדת הכלכלה, יוכל לשנות את הרף בטווח זמן של עד 4 שעות לשני הכיוונים. כלומר, להאריך את המועד ולקבוע כי איחור של עד 12 שעות ייחשב לטיסה שבוטלה, או לקצר את המועד ולקבוע כי איחור של 4 שעות בלבד ייחשב לטיסה שבוטלה. היום אישרה הוועדה את הסעיפים העוסקים בסוגי ההטבות להם יהיו זכאים נוסעים שטיסתם תתעכב או תבוטל.
לפי ההצעה לנוסעים יוצאו הטבות שונות בהתאם לזמן העיכוב או ביטול הטיסה. ההטבות כוללות, בין היתר, שירותי סיוע של מזון ומשקאות בהתאם לזמן ההמתנה, אירוח בבית מלון אם נדרשת שהייה של לילה ושירותי הסעה לבית המלון וממנו וכן שתי שיחות טלפון שיחות טלפון ומשלוח הודעה בפקס או בדואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסע. עוד אושרו הטבות נוספות בהן השבת תמורה עבור טיסה שבוטלה ופיצוי כספי שייקבע בהתאם ליעד הטיסה.
כמו כן נקבעו הוראות שנועדו להתמודד עם התופעה של רישום יתר לטיסות וסירוב של מפעיל טיסה או מארגן להעלות נוסע לטיסה. בנוסף, נקבע כי גם נוסע שטיסתו הוקדמה ביותר מחמש שעות יוכל לבחור אם לטוס בטיסה שהוקדמה או לקבל החזר עבור כרטיס הטיסה או כרטיס טיסה חלופי.
לפי ההצעה שאושרה, עיכוב של למעלה משעתיים יזכה את הנוסע בשירותי סיוע הכוללים מזון, משקאות ואפשרות ליצור קשר באמצעות טלפון, פקס או דואר אלקטרוני. במקרה של עיכוב שעולה על 5 שעות ועד 8 שעות יוכל הנוסע להחליט אם הוא ממתין לטיסה ובמקרה כזה יהיה זכאי לסיוע שיכלול גם לינה בבית מלון אם מדובר בהמתנה בלילה. הנוסע יוכל גם להחליט במקרה כזה שהוא לא ממשיך להמתין ואז יהיה זכאי לקבל את הכסף ששילם עבור הטיסה בחזרה.
עוד קבעה הוועדה כי לא ניתן יהיה להתנות על החוק, כלומר חברות התעופה יהיו חייבת להעניק את הסיוע לפי החוק לנוסעים גם אם הנוסעים ויתרו על זכויותיהם, אלא אם הנוסעים ויתרו על זכויותיהם מאחר שקיבלו פיצוי שהוא מיטיב לעומת הפיצוי המוצע להם בחוק. כמו כן אישרה הוועדה סעיף שנועד למנוע הנפקת כרטיס טיסה פיקטיבי, כזה שמועד הטיסה שבו לא אושר מראש עד 6 חודשים לפני מועד הטיסה או שהנוסע לא קיבל הודעה על השינוי פחות מ-3 חודשים מראש.
הוועדה אף קבעה עקרון לפיו סוכני הנסיעות מהם קנה הנוסע את כרטיס הטיסה יסייעו ללקוח, במקרה של עיכוב או ביטול טיסה, לקבל את ההטבות המגיעות להם לפי החוק מחברות התעופה. עוד אושר כי נוסע שלא יקבל את זכויותיו לפי החוק יוכל לתבוע ממפעיל הטיסה או המארגן פיצויים לדוגמה של עד 10,000 שקל. כמו כן החליטה הוועדה כי החוק ייכנס לתוקף ב-16 באוגוסט 2012.
- 1.למה קפה קטן עולה16 שח וגדול 20 שח גנבים ושודד (ל"ת)מחאת הקפה 20/03/2012 00:08הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
