10 שלף את כל השפנים? יועצי תקשורת על מאבק ההישרדות של ערוץ במשבר

"מיליון וחצי איש היו צריכים להיאסף ולחתום על עצומה או להגיש עתירה לבית המשפט נגד סגירת הערוץ". זו התוצאה שהייתה אמורה להיות, לדעתו של יועץ התקשורת רונן צור, אם אנשי הערוץ היו פועלים נכון תקשורתית במסגרת המאבק על קיומו.

ביומיים האחרונים סוערות הרוחות בבית הוורד בגבעתיים בעקבות החלטתה של ועדת הכלכלה אתמול (יום ב') לא לאשר את בקשuת ערוץ 10 וזכייני ערוץ 2 לדחות בשנה את תשלום חובותיהם לטלוויזיה המסחרית.

בשיחה עם אייס התייחסו 3 יועצי תקשורת להתנהלות ערוץ 10 בניהול המשבר הנוכחי. אחד מהם הוא רונן צור, שכבר ליווה לא מעט מאבקים ציבוריים. זה מזהה כמה טעויות יסודיות בהתנהלותו של הערוץ, אם כי לדבריו, עבודה נכונה עדיין יכולה להביא לשינוי; כך או כך, הוא קובע כי הסגירה של הערוץ תהיה סופה של הממשלה הנוכחית; "אנחנו חיים בעידן שבו הציבור דורש להציג עמדות ולכן, ההלכה נגד הערוץ היא בעצם סתימת פיות".

-ומה יקרה בפועל אם הערוץ ייסגר? "במצב כזה ערוץ 2 יישאר בודד ויהיה נתון תמידית לאיומיו של השלטון, זה בזמן שערוץ 1 מוגבל ביכולותיו בין כה וכה. במציאות שכזו יתחילו להתפתח פה ערוצי תקשורת אלטרנטיביים ואני עצמי לא אתפלא אם חלק מאנשיהם יהיו פליטי ערוץ 10".

-מהם הצעדים השגויים שאנשי הערוץ נקטו או לחילופין, מה הפעולות שלא השכילו לבצע? "עד כה הם כשלו בהבאת המציאות האפשרית בפני השרים וחברי הכנסת בניסיון להוריד אותם מעמדותיהם. אם הפוליטיקאים היו מרגישים שהקהל נע בצורה אגרסיבית נגד העניין הזה, רעיון הסגירה היה יורד מהפרק. בגדול, חוץ מהתבכיינות, שבה נעשה שימוש יפה מאוד עד כה, יש לערוץ עוד ארסנל אפשרויות עצום של דרכי פעולה".

-למשל? "היה הכינוס בסינמטק והברנז'ה בכתה על מר גורלה, אבל מה היה קורה אם היו מזמנים את כל הגורמים שהיו להם אייטמים בערוץ נגד השלטון, נגיד במהלך השנתיים האחרונות? אני אומר שכל אלה - אגודות, עמותות, ארגונים חברתיים ועוד - היו צריכים להיות מוזמנים לאירוע, לעמוד לצד אנשי התקשורת ולמחות איתם נגד האפשרות שבעתיד לא יתנו להם להביע את עמדותיהם. במקום שזה יקרה, מה שהאזרחים קולטים הוא שהשלטון נלחם ברביב דרוקר, ראודור בנזימן ודומיהם, על תחקיר כזה או אחר. כל עוד הציבור רואה מלחמה בגטו של הברנז'ה ותו לא, אין כל סיכוי שתיווצר אצלו סולידריות כלפי הערוץ".

צור מוסיף ואומר כי "מה שחסר כאן הוא לא תמיכה אלא מוטיב של הזדהות מלאה, והערוץ טרם הצליח להפוך את התמיכה להזדהות מוחלטת. גורמים רבים, גם אנחנו כיועצי תקשורת, היו ויהיו שמחים להתחבר לערוץ כנגד עניין סתימת הפיות - ולא כפעילים בשכר".

ליאור חורב, שותף במשרד ארד תקשורת, מציג תמונת מצב משלו. לדבריו, ישנם 4 גורמים שכל אחד מהם מודרך על ידי שיקולים שונים. הראשון הוא בעלי השליטה, שככל הנראה אינם רוצים להמשיך להזרים כסף לקופה הגירעונית של הערוץ ולכן יחדלו מפעולה; גורם שני הוא עובדי הערוץ, שחרב הפיטורין מרחפת מעל ראשיהם, ושלישי - המפרסמים השונים, שמבחינתם סגירה תתפרש כהתייקרות דרמטית בעלות לנקודת רייטינג. לבסוף, כמובן, ישנו הגורם הרביעי - חברת החדשות - שלדברי חורב, מוגבלת בצעדיה בגלל שמאבקה חוצה את קווי המסקר-מסוקר ועלול להתפרש ככזה שנובע משיקולים שנובעים מטובת הנאה אישית.

"מדובר בדילמה מקצועית קשה", מתאר חורב את מצבם של העיתונאים בערוץ, "בכל אופן, לדעתי, כל אחד מהגורמים שתיארתי מגלה חולשה. עובדי הערוץ - בגלל החולשה של העיתונות כולה ובגלל שאין סולידריות אמיתית כמו זו שנדרש שתהיה בין העיתונאים; שנית, העובדה שישנה מעורבות פוליטית-פרלמנטרית בשאלת הארכת הרישיון היא כשלעצמה עניין בעייתי מאד. זה לא טוב שפוליטיקאים יצטרכו להכריע בשאלה של היתרי שידור של גופים חדשותיים. ישנו, כמובן, גם העניין ההפוך".

-כלומר? "דווקא החשש של פוליטיקאים מפני טענות להתערבות בלתי ראויה הוא עניין שמונע את הפיתרון. היו כאלה שרצו לעזור, למשל כחלון, אבל הם ירדו מהרעיון בדיוק בגלל החשש הזה. הפיתרון האמיתי היה לאפשר לערוץ להחליף בעלות כדי להגן על העיתונאים ועל העובדים האחרים, בדיוק כמו שבפרי גליל החליפו בעלים כדי לשמור על הפועלים, אבל זה לא נעשה כאן - לא מצד ההסתדרות, לא מצד הפוליטיקאים ולא מצד כל גוף אחר. בסופו של דבר, ישנו גם ההיבט הכלכלי שבסגירה. סגירתו של ערוץ 10 תפגע אנושות בתחרותיות, על אחת כמה וכמה בתחום הפרסום בטלוויזיה".

יש גם דעה שונה, למשל זו של דני לוי שמשרדו מדברר כמה גופי תקשורת. לדבריו, ההחלטה הסופית בעניין הערוץ התקבלה רק אתמול ולפיכך, מוקדם מדי לקבוע כי אנשיו אינם עושים מספיק במסגרת המאבק התקשורתי, מה גם שהעבודה עד כה עשתה רעש רב. מעבר לכך, הוא קובע כי המאבק האמיתי בוא יבוא ומזכיר כי לפני כשנתיים, כשהערוץ היה על סף סגירה, הטאלנטים יצאו לרחובות להפגין והמאבק הסתיים בהצלחה.

לוי גם מוצא סייגים לדבריו: "במקרה הנוכחי, לאחר ששמעתי גורמים מביני עניין בערוץ, לא אכחיש שברמת המאקרו התחושה היא שהפעם המאבק כבר אבוד, שכן הממשלה החליטה לסגור את חברת החדשות בכל מחיר. גם אם זו לא האמת המדויקת, זו בהחלט הדעה הרווחת בקרב העובדים, ולכן, איפשהו ניכר שהאנשים אולי קצת מיואשים ושהם לא יודעים אם המאבק יכול להניב פירות ואם בכלל שווה לטרוח".

-אבל אתה אומר שמשהו יקרה בכל זאת. "סביר להניח שבימים הקרובים יתארגן חמ"ל רציני יותר שיתחיל להעלות את רמת המאבק וחריפותו. אני מאמין שהטאלנטים של הערוץ יתחילו בקרוב לצעוד, לצעוק, להפגין ולנקוט את כל שאר הצעדים שבסוף היום הם היחידים שגורמים לשינוי במדינת ישראל. אסכם ואומר שמהיכרות שלי עם הנפשות הפועלות בהנהלת הערוץ, אם הוא ילך בסופו של דבר זה בטוח לא יהיה בשקט".

ערוץ 10: "עשינו כל מה שיכולתנו"

אלי דוידוביץ, מנכ"ל GCS ויועץ התקשורת של ערוץ 10: "איננו נוהגים להתייחס לנושאים הקשורים בעבודתנו עבור לקוחותינו".

מערוץ 10 נמסר בתגובה: "במשך שבועות רבים אנו עושים כל שביכולתנו לשכנע את הרגולטורים ואת המחוקקים להגיע להסדר בעניין התשלומים למדינה. מרגע שהתחוור לנו שבמשרד ראש הממשלה נחושים לסגור את הערוץ ואת חברת החדשות ושלשם כך תיכפה משמעת קואליציונית של ברזל, הבנו שהמאמצים יעלו בתוהו".

לדברי אנשי הערוץ, "ההצבעות בוועדת הכלכלה הבהירו מעל כל צל של ספק, שלא יעזרו ניסיונות שכנוע ולא תעזורנה שום הצעות להסדר. לפני שבועיים בלבד וועדת הכלכלה העבירה תיקון לחוק שמוחל לחברת הוט על תשלומי תמלוגים בסך של יותר מ-25 מיליון שקלים כדי לאפשר הפקת חדשות מקומיות. גם לעובדה זו אין כל רלוונטיות נוכח הנחישות והלהיטות של הקואליציה לסגור את ערוץ 10. עצוב".