לפני כשבעה חודשים פרסמתי כאן כתבה תחת הכותרת "היכן ניתן לקבל 4% צמוד למדד?", בכתבה זו הצגתי טבלה ובה נתונים לגבי שטרי הון וכתבי התחייבות של חמישה בנקים שונים. באותה תקופה הריבית היתה במגמת עלייה וההנחה בשוק הייתה כי היא תמשיך ותעלה בהמשך השנה.

הנחה זו הרחיקה משקיעים מאגרות חוב ארוכות וכך עלו התשואות על אגרות החוב הארוכות של הבנקים לכ-4% לשנה צמוד למדד. בינתיים התרחשו בארץ ובעולם כמה אירועים (מחאה חברתית, אי יציבות גיאו-פוליטית / בטחונית באזורנו, משבר חובות באירופה), ומעניין לבדוק כיצד השפיעו אירועים אלה על אגרות החוב. חשוב מכך, האם הן עדיין מעניינות להשקעה?

אגרות החוב הקונצרניות הושפעו בתקופה האחרונה משני כוחות מנוגדים: מצד אחד, ירידת הריבית אשר אמורה הייתה להשפיע על אגרות החוב (ובמיוחד על אלו הארוכות) בצורה חיובית, ולגרום לירידת התשואות ועליית המחיר. בניגוד לכך בצד השני, עליית פרמיית הסיכון בארץ ובעולם, אשר משפיעה על האג"ח הקונצרניות בצורה שלילית, וגורמת לעלייה במרווחים הנדרשים בעת השקעה באג"ח קונצרני.

בטבלה להלן מוצגים נתונים לגבי אותם שטרי הון וכתבי התחייבות של הבנקים:

כפי שניתן לראות בטבלה, אגרות החוב המתוארות עדיין נסחרות בתשואה של כ-4% צמוד למדד לשנה. בחלק מאגרות החוב נרשמה ירידה קלה בתשואה בחצי השנה האחרונה ובחלקן עלייה קלה. אמנם התשואה נשארה פחות או יותר במקום, אך מחירי אגרות החוב עלו בתקופה זו בשיעור ממוצע של כ-3%, זאת אודות לתשואה השוטפת שמספקות אגרות החוב ולמנגנון ההצמדה. אותן אגרות חוב הניבו בשבעת החודשים האחרונים, תשואה נאה וזאת על אף העלייה ברמת הסיכון והתקופה הסוערת העוברת על שוק ההון.

האם אגרות החוב הבנקאיות עדיין מעניינות להשקעה?

ניתן לראות כי המרווחים מאג"ח ממשלתית מקבילה עלו בצורה ניכרת בשבעת החודשים האחרונים. הדבר מצביע על תמחור הסיכון בצורה שונה. כיום, דורשים המשקיעים תשואה גבוהה יותר מאגרות החוב הבנקאיות ביחס לאגרות החוב הממשלתיות. המשמעות היא שמי שרוכש היום שטרי הון או כתבי התחייבות של הבנקים, יזכה בתשואה גבוהה יותר מבעבר ביחס לאגרת חוב ממשלתית.

בנוסף, הנחה לאחרונה בנק ישראל את הבנקים להגדיל את יחס הלימות ההון. הנחיה שכמובן תחזק את יציבות הבנקים וטובה עבור משקיעי אגרות החוב.

גם הריבית במשק אשר עומדת כיום על 2.75% ולא אמורה לעלות בקרוב ואולי אף תרד, אמורה לתמוך באגרות החוב הארוכות. חשוב לציין כי שטרי הון וכתבי התחייבות נדחים, הינם מכשירים שונים מאגרות חוב רגילות (ונחותים בעת פירוק). לכן חשוב לבדוק את תנאיה של כל אג"ח בנפרד.

לסיכום

המרווח הגבוה מאגרות חוב ממשלתיות, הדרישה להגדלת הלימות ההון של הבנקים והריבית הנמוכה במשק, כל אלו אמורים לתמוך בשטרי ההון וכתבי ההתחייבות של הבנקים הנסחרים כיום בתשואות של כ-4% צמוד למדד לשנה, ומהווים אלטרנטיבת השקעה ראויה ברמת ביטחון גבוהה לאלו המוכנים לסבול תנודתיות מסויימת.

רביב רזניק, מנהל השקעות בכיר, טאלנט בית השקעות