דנקנר לא נרתע מהירידות: כור רכשה מניות קרדיט סוויס בעוד 200 מיליון שקל
הירידות החדות בשווקים בתקופה האחרונה לא מרתיעות את נוחי דנקנר וקבוצת IDB. חברת כור עדכנה היום באשר להשקעתה בבנק קרדיט סוויס ומהדיווח עולה כי בשבועיים האחרונים רכשה חברת ההחזקות מניות של קרדיט סוויס בהיקף של כ-200 מיליון שקל.
חברת כור עדכנה היום כי נכון להיום היא מחזיקה כ-30.32 מיליון מניות של קרדיט סוויס שעלותן בספרים מסתכמת ב-2.91 מיליארד שקל. לשם ההשוואה במועד פרסום הדו"ח הכספי ב-16 בנובמבר עדכנה כור כי היא מחזיקה 27.8 מיליון מניות של כור שהם 2.31% מהון המניות של הבנק ושעלותם בהסתכמה ב-2.71 מיליארד שקל. המשמעות היא כי בתוך כשבועיים השקיעה כור כ-200 מיליון שקל ברכישת 2.52 מיליון מניות.
חברת כור נהנית בתקופה האחרונה מרמת נזילות גבוהה שהסתכמה ב-4.64 מיליארד שקל נכון לאמצע נובמבר. רמות אלו נובעות ממכירת השליטה בחברת הבת מכתשים אגן לידי כימצ'יינה והשלמת מכירת החזקותיה בבנין HSBC לידי נכסים ובנין. סוכנות הדירוג מידרוג אשר הורידה את דירוג האשראי של כור בדרגה אחת לרמה A2 הדגישה כי "יתרות אלו יוצאות דופן בהיקפן וייתכן שלא יימשכו בטווח אופק הדירוג".
- 13.חולה השוק מתפרק והוא מגדיל את ההימור (ל"ת)הכל או כלום 28/11/2011 16:42הגב לתגובה זו
- 12.מהמר כפייתי 28/11/2011 14:51הגב לתגובה זוהוא מתנהג כמו אחרון המהמרים - המגדילים את ההימור לאחר כל סיבוב בו הם מפסידים. היכן שיקול הדעת? מה הוא יודע שאחרים לא?. הוא איבד את הכיוון. יכול להיות שההימור יצליח. אבל יכול להיות גם שלא. ואיפה נמצאים דירקטוריון והנהלת החברה? היכן שיקול הדעת שלהם? מבייש.
- ארגון נפגעי נוחי 28/11/2011 21:49הגב לתגובה זוכל אחד מהם מקבל מעל 100 אלף שח בשנה ועוד 5000 שח לכל ישיבה. דירקטוריון כור: אבי פישר, אברהם אשרי, איילת בן עזר, אריה זייף, גדעון להב, חיים גבריאלי, יצחק מנור, ליאור חנס, מארק שימל, נוחי דנקנר, עמי אראל, צבי לבנת, רפי ביסקר, שלמה רייזמן
- 11.אזרחיקו 28/11/2011 14:17הגב לתגובה זונקרעתי מצחוק. בעבר - איש עסקים ממולח קנה בזול מכר ביוקר היום - איש עסקים " מעושר" מנפיק ביוקר אג" ח זבל למוסדיים ועושה קרחת לציבור
- 10.לקלפן מאנלייזר 28/11/2011 14:15הגב לתגובה זוכשאני הולך לקזינו ההפסד שלי. אצל דנקנר הוא שיכלל את זה לרמות גאוניות הרווח שלו(משיכת דיווידנד) אם יש הפסד הוא שלנו( בעלי מניות ומחזיקי האגח שיעשו להם תספורת).אכן המהמר המושלם-לא סתם זכה בפרס איש השנה בכלכלה
- 9.אני 28/11/2011 13:36הגב לתגובה זווהכל על חשבון מי..? נכון, על חשבוננו.
- 8.קלפן לשעבר 28/11/2011 13:32הגב לתגובה זומפסיד ליד השולחן, ממשכן את הבית, את האוטו, את אשתו - רק כדי להמשיך...
- 7.מה כל הכבוד את הכסף הפרטי שלו היה משקיע שם??? (ל"ת)avi 28/11/2011 13:24הגב לתגובה זו
- 6.דוד 28/11/2011 13:20הגב לתגובה זואכן ביצים של שור נכון ביצים של שור וראש של חמור. נפתרו הבעיות של אירופה. והשמש זורחת לו מהישבן.
- 5.ציון 28/11/2011 13:17הגב לתגובה זוסוויס תישתלם בסופו של דבר אירופה וארהב מספיק חזקים לעבור את המשבר והתוצאות המיוחלות בא יבואו
- 4.ביצים של שור- מנצל את המכירות של הפחדנים (ל"ת)דנקנר תותח 28/11/2011 13:15הגב לתגובה זו
- 3.מה איכפת לו - הבנק נותן הלוואה -נוחי לוקח (ל"ת)דוד 28/11/2011 13:14הגב לתגובה זו
- 2.דוד 28/11/2011 13:13הגב לתגובה זולא לדאוג
- 1.דימה 28/11/2011 13:13הגב לתגובה זותותח! צד חיובי! בהצלחה.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
