הורדת דירוג לחברת כור: במידרוג חוששים משינוי חד במאפייני סיכון האשראי

כלכלני מידרוג הורידו את דירוג החוב של החברה בדרגה אחת לרמה A2 ושינתה את אופק הדירוג משלילי ליציב. מידרוג מציינת: "רמת הסיכון עדיין גבוהה נוכח התנודתיות בשווקי ההון"
תומר קורנפלד |

הצניחה החדה במניות קרדיט סוויס שבה מושקעת חברת כור עלו לה בהורדת דירוג מצד מידרוג. סוכנות הדירוג הודיעה אתמול על הורדת דירוג החוב של חברת ההחזקות בדרגה אחת לרמה A2. במקביל שינתה מידרוג את אופק הדירוג מ'שלילי' ל'יציב'.

הורדת הדירוג לקבוצה מגיעה חרף השיפור החד בנזילות והגמישות הפיננסית של כור. כלכלני מידרוג מסבירים כי להערכתם, למרות הירידה החדה במניית קרדיט סוויס רמת הסיכון עדיין גבוהה נוכח התנודתיות בשווקי ההון. עוד מציינת מידרוג כי מכירת כימצ'יינה אשר היוותה עד כה נכס ליבה איכותי הגדיל את אי הוודאות לגבי מבנה ההחזקות העתידי בקבוצה.

במידרוג מגדירים את המצב של כור כאירוע חריג (Event Risk) שבמסגרתו עלול להגיע שינוי חד ופתאומי במאפייני סיכון האשראי. בין האירועים מציינת מידרוג מיזוגים, רכישות בהיקף משמעותי, שינוי מבנה החזקות, גידול חד במינוף או חלוקת דיבידנד משמעותית.

בצד החיובי מציינת מידרוג את רמת הנזילות הגבוהה של כור שעומדת נכון לאמצע נובמבר על 4.64 מיליארד שקל (כולל מזומן משועבד לטובת חשבון המימון בהיקף של 1.34 מיליארד שקל). במידרוג מדגישים כי מדובר בנזילות בולטת לטובה אך היא בוחנת את היתרות בשמרנות ולהערכתם לא ייתכן שלא יימשכו בטווח אופק הדירוג.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.