תקציב 'מיכל נגרין' יטופל בזרמון גולדמן

במהלך 2011 טופל תקציב הפרסום באופן עצמאי על ידי נגרין עיצובים ועמד על כ-800 אלף שקלים. ב-2010 טופל התקציב במשרד הפרסום אשכנזי זלצמן
משה בנימין | (10)

משרד הפרסום זרמון גולדמן אוסף לחיקו עוד תקציב פרסום קטן, הפעם של מותג העיצובים 'מיכל נגרין'. ב-2010 טופל התקציב במשרד הפרסום אשכנזי זלצמן, והיקפו, על פי נתוני יפעת בקרת פרסום עמד על כחצי מיליון שקלים. במהלך 2011 טופל התקציב באופן עצמאי על ידי הרשת ועמד על כ-800 אלף שקלים. כזכור, בתחילת אוקטובר צירף זרמון גולדמן לרשימת לקוחותיו את תקציב הפרסום של 'מכללת בית ברל'. ריימנד ולבר, מנכ"ל רשת מיכל נגרין: "המעבר לזרמון גולדמן DDB הינו מתהליך גיבוש אסטרטגיה שיווקית ופרסומית בארץ ובחו"ל". גיא ויינברגר, מנכ"ל ושותף במשרד הפרסום זרמון גולדמן DDB: "לזרמון גולדמן ניסיון רב שנים בטיפול בתקציבי אופנה ולייף סטייל ואנו שמחים לצרף ללקוחותינו גם את מותג האופנה המצליח של המעצבת מיכל נגרין. העיצובים של המותג ידועים בסגנונם האופייני והייחודי ואנו בטוחים ששיתוף הפעולה בינינו יוביל את החברה לפסגות חדשות". רשת מיכל נגרין עיצובים מונה היום 24 חנויות בישראל וכ-31 חנויות בעולם במדינות: ארה"ב, יפן, מקסימקו, איטליה, רוסיה, קרואטיה ועוד.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    זרגון גודלמן 02/11/2011 10:34
    הגב לתגובה זו
    מודעת מכר חדשה מבית היוצר של צוות האף הלבן
  • 7.
    שירה 31/10/2011 18:26
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לזרמון גולדמן. ממשיכים לגייס לקוחות אסטרטגיים. מי צריך מותג סלולר, מי צריך מותג מזון, מי צריך מותג רכב אם אפשר להביא את מיכל נגרין. אני מקווה שגיא ויינברגר יקבל בונוס שמן. מגיע לו!
  • 6.
    משה המלך (ל"ת)
    לה-לה לנד 31/10/2011 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    נביילה 31/10/2011 16:05
    הגב לתגובה זו
    הבטיח הבטיח...זרק לאלכס ושכח ממני... ככה זה שיש אוטו חדש כנראה
  • מי זה? הנביילה שעזב מעז לטקבק? (ל"ת)
    31/10/2011 20:24
    הגב לתגובה זו
  • 31/10/2011 17:24
    הגב לתגובה זו
    מנייאק המשה הזה, חלאה אמיתית, נביילה
  • 4.
    זה ממש קאמבק פשוט וואוו.ילדה קטנה עמדה ושאלה (ל"ת)
    31/10/2011 15:40
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    31/10/2011 13:29
    הגב לתגובה זו
    המסחרי הישן של עפולה. שמעתי שהם במגעים עם הזרמונים
  • 2.
    מוקי 31/10/2011 13:16
    הגב לתגובה זו
    גם התקציב של הרשת שלי ושל שוקי- רשת "מוקי ושוקי" עוברת בינואר מכהן פירסומאים לזרמון גולדמן
  • 1.
    אחת שיודעת... 31/10/2011 12:58
    הגב לתגובה זו
    שגם התקציב של רשת המינימרקטים של "ברוך הגדול" הממוקמת ב-2 סניפי הדגל בחולון ושדרות גם מצטרפת למשרד הפרסום של זרמון גולדמן DDB
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.