מדיגוס הפעילה תשקיף מדף: תנסה לגייס 8.7 מיליון ש' בדיסקאונט של עד 17%

חברת הביומד מגייסת את הכסף על מנת לממן את פעילותה השוטפת של החברה הכוללת גם פיתוח וקבלת אישורים רגולטוריים
תומר קורנפלד | (8)

חברת מדיגוס תנסה לגייס היום מהמשקיעים 8.6 מיליון שקל, כך עולה מדו"ח המדף שפרסמה חברת הביומד. גיוס ההון נועד לממן את פעילותה השוטפת של החברה הכוללת גם פיתוח וקבלת אישורים רגולטורים למוצריה.

את ההנפקה תבצע החברה לפי מחיר מינימלי של 90 אגורות למניה. מדובר בדיסקאונט קל של פחות מ-2% על מחיר השוק. עם זאת, המשקיעים בהנפקה יקבלו כתבי אופציות ביחס של 1:2 (על כל שתי מניות יקבלו המשקיעים כתב אופציה אחד) אשר שוויו הכלכלי עומד על 28.7 אגורות. המשמעות היא, כי המחיר האפקטיבי להנפקה עומד על 75.65 אגורות למניה, דיסקאונט של 17% על מחיר השוק.

בתקופה האחרונה, בעלי המניות בחברה הגדילו את החזקותיהם בחברת הביומד. המרכזי שבהם הוא דן אורן, הבעלים של חברת התרופות דקסון. אורן השקיע מיליוני שקלים ובטרם ההנפקה הוא החזיק ב-13% מהמניות.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אריק.מ 30/10/2011 13:20
    הגב לתגובה זו
    המועדים, הבקשה לאישור fda הייתה אמורה כבר להיות מוגשת, שהעיתונאי כאן יבדוק את עצמו טוב.
  • 4.
    מישהו אוסף סחורה בהיקפים גדולים (ל"ת)
    נ 30/10/2011 11:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נ 30/10/2011 10:33
    הגב לתגובה זו
    כיצד רכש מניות בבורסה בשערים גבוהים מ- 100 אג' למניה, כאשר היה ידוע כי תבוצע הנפקה והשער ירד?. האם יודע משהו נוסף?.
  • התנהגות של השתלטות עויינת ובסוף החברה תתפרק (ל"ת)
    מ 31/10/2011 08:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלי 30/10/2011 10:11
    הגב לתגובה זו
    לייפוייב פרצה שער 120 ל160. קנייה חזקה
  • רונן 30/10/2011 10:30
    הגב לתגובה זו
    אם בעלי עניין קונים אני מקווה שזה סימן טוב למרות שהמנייה נשחקת
  • 1.
    זוכרים את ההנפקה לפני כשנה בשער 170? (ל"ת)
    חברה שאוכלת כסף 30/10/2011 10:04
    הגב לתגובה זו
  • אפי 30/10/2011 10:37
    הגב לתגובה זו
    אני מת על אנשים כמוך שאני בטוח שלא עשו שום דבר חשוב בחיים שלהם ורק יודעים להעביר ביקורת על יזמים,ממציאים ואנשי חזון.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)גל"צ (אריאל חרמוני משרד הביטחון)

בית המשפט העליון עוצר את סגירת גלי צה"ל: מה עומד מאחורי ההחלטה?

בית המשפט העליון החליט לעצור זמנית את הליכי סגירת גלי צה"ל עד לקבלת הכרעה סופית בעתירות שהוגשו נגד ההחלטה. נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, קבע כי העיכוב נדרש לאור חוסר התחייבות מצד הממשלה להימנע מפעולות בלתי הפיכות עד להכרעה משפטית. ההחלטה מבטיחה כי פעילות התחנה תימשך במתכונתה הנוכחית לפחות בשלב זה, ומונעת התקדמות נוספת בתהליך הסגירה.

רן קידר |
נושאים בכתבה גל"צ

מדוע הוחלט לסגור את התחנה?

ממשלת ישראל החליטה לסגור את התחנה הצבאית ולהפסיק את פעילותה, אך חוות דעת משפטית של היועצת המשפטית לממשלה, גליה בהר, הצביעה על כך שההחלטה התקבלה ללא סמכות חוקית מלאה. לפי ניתוחה, סגירת התחנה אפשרית רק באמצעות חקיקה ראשית. בנוסף, בהר ציינה כי ההחלטה התבססה על המלצות ועדה שהליך מינוי חבריה וסמכויותיה סבלו מבעיות מהותיות.

עם קבלת ההחלטה, שר הביטחון ישראל כ"ץ הודיע על תחילת פעולות מעשיות לסגירת התחנה, שכללו עצירת מיונים לשירות בתחנה, הפסקת שיבוץ חיילים בסדיר ובמילואים, וסיום העסקתם של עובדים רבים. מהלך זה הוביל להגשת עתירות לבג"ץ ויצר מחלוקת משפטית ומדינית סביב הסגירה.

העימות המשפטי והראיות

ועד עובדי גלי צה"ל פנה לבית המשפט בבקשה דחופה להוצאת צו ביניים. הוועד טען כי משרד הביטחון פועל לפגוע בשידורים ובהתקשרויות עם עובדי התחנה, ביניהם שדרנים מוכרים כמו רזי ברקאי ורונן כהן. המדינה ושר הביטחון הכחישו את הטענות והאשימו את הוועד בהגשת תצהיר שקרי. עם זאת, הוועד הגיש לבית המשפט ראיות מתוך מערכות פנימיות במשרד הביטחון שמחזקות את טענותיו.

באופן מפתיע, גם היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לעמדת העותרים ותמכה בבקשה להוצאת צו ביניים. בדיון נקבע כי הדיונים בעתירות ייערכו בסוף ינואר, אך עד אז יושעה הליך הסגירה. השופט עמית הודיע כי יש להיעתר לבקשה ולמנוע פעולות בלתי הפיכות עד להכרעה סופית.

נציגי ועד עובדי התחנה בירכו על ההחלטה וציינו כי היא מאפשרת להמשיך ולשמר את פעילות התחנה המהווה חלק חשוב מחופש הביטוי והעיתונות. גם דמויות בולטות בזירה התקשורתית, כמו ראשי פורום בוגרי התחנה, הביעו תמיכה בהחלטה והדגישו את החשיבות בשמירת התשתית התקשורתית שגלי צה"ל בנתה במשך 75 שנה.