מידרוג מאמינה בלבייב: העלתה את דירוג אפריקה תעשיות ל-A3 עם אופק יציב

העלאת הדירוג נובעת מהתחזקות מעמדן העסקי של פקר פלדה ונגב קרמיקה בשוק המקומי, בין היתר בתמיכת הרוח הגבית של פריחת הנדל"ן
לירן סהר | (2)

חברת אפריקה תעשיות, מקבוצת אפריקה ישראל, דיווחה היום (א') כי, חברת הדירוג מידרוג העלתה את דירוג האג"ח (סדרה א') של החברה מדירוג Baa1 ל- A3 עם אופק יציב. מידרוג מציינת כי העלאת הדירוג נובעת מהמגמה המתמשכת של שיפור בתוצאות החברה, הן במגזר הקרמיקה והן במגזר הפלדה , לאור עלייה בהיקפי פעילות וחזרה לשיעורי רווחיות גולמית טרום המשבר.

מידרוג כותבת עוד כי, השיפור בתוצאות הפעילות הנו נוכח ביקושים גבוהים והתחזקות מעמדן העסקי של החברות הבנות, פקר פלדה ונגב קרמיקה, בשוק המקומי. רווחיות החברה בתחום הפלדה הושפעה לטובה ברבעונים האחרונים ממגמת העלייה במחירי הפלדה. כמו כן, נרשמה המשך התאוששות בפעילות ברוסיה, ובשנת 2009 רשמה איזון בתוצאות. שתי החברות הבנות העיקריות פקר ונגב הן בעלות מעמד עסקי מוביל בתחומן בישראל, היקף פעילות רחב ופיזור לקוחות רחב.

בנוגע למגזר הקרמיקה כותבת מידרוג כי, המגזר מאופיין בשנים האחרונות במגמת צמיחה בהכנסות, בשיעורי רווחיות גבוהים ובתזרימי מזומנים חזקים. השיפור בפעילות נתמך בין היתר ב"רוח הגבית" של פריחת ענף הנדל"ן למגורים בישראל בשנים האחרונות. אנו מעריכים התמתנות מסוימת בצמיחה הפנימית וברווחיות של מגזר הקרמיקה בטווח אופק הדירוג על רקע האטה בשוק הדיור.

מידרוג מציינת עוד כי, לחברה אסטרטגיית צמיחה הן באמצעות צמיחה אורגנית והן באמצעות מיזוגים ורכישות. החברה ביצעה מספר רכישות ומיזוגים במהלך מחצית שנת 2011 בתחום הקרמיקה ובתחום הפלדה (כניסה לתחום עיבוד ברזל לבטון), דבר אשר מהווה פוטנציאל להמשך צמיחת החברה, יצירת סינרגיה וביסוסה כמובילת שוק.

אולם במידרוג ממשיכים ומציינים כי לחברה מינוף גבוה ויחסי כיסוי איטיים אשר מושפעים מצורכי ההון החוזר הגבוהים בפעילות הפלדה ומהחוב בחברה סולו. לדבריהם המרכיב הגבוה של נכסי הון חוזר, בדגש על מלאי המתכות, ממתן במידת מה את סיכון המינוף. הסיכון הענפי בפעילות הפלדה מוערך כגבוה יחסית, נוכח חשיפה גבוהה למחירי המתכות, גמישות מחיר נמוכה וחסמי כניסה נמוכים יחסית. מאפייני הענף גוזרים רווחיות מתונה לצד תנודתיות חזקה של תזרימי המזומנים בשל צורכי ההון החוזר הגבוהים. הסיכון הענפי בתחום הקרמיקה מתון יותר, והוא מאופיין בביקוש יציב יחסית ורווחיות טובה.

לדבריהם, הקשר עם החברה האם אפריקה השקעות (דירוגBaa2) הוא בעל השפעה בשיקולי הדירוג אם כי מתונה בהשוואה לעבר, בעיקר נוכח התייצבות מצבה הפיננסי של האחרונה. לאורך השנה וחצי האחרונה צורכי המימון של חברת האם לא יצרו לחץ לחלוקת דיבידנדים מהחברה. איננו מניחים מדיניות דיבידנד אגרסיבית גם בטווח הנראה לעין.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    א 30/10/2011 10:57
    הגב לתגובה זו
    ומה לגבי אג" ח זה
  • 1.
    אלי התותח 30/10/2011 10:13
    הגב לתגובה זו
    כמו שאמרתי תוכנת בורסה גרף אפריקה תמשיך לעלות עד שער 1800.ולייפוייב פרצה שער 120 לכיוון שער 160 בוודאות. טיל בליסטי. ליבדוק
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי