ערוץ 1 משאיר את 'מבט' ב-21:00

לוחות השידורים ברשות צפויים להשתנות ב-11 בנובמבר, אבל תלונות עובדי חטיבת החדשות חילחלו לבכירי הרשות, ו'מבט' לא תעבור בשלב זה ל-20:00
אלכסנדר כץ | (4)

הנהלת רשות השידור החליטה כי בשלב זה להקדים את שידורה של מהדורת 'מבט' ל-20:00, בניגוד להחלטת ועדת התוכן של הרשות לפני כחודש, שאישרה - במסגרת לוח השידורים החדש - את הזזת המהדורה מהשעה המיתולוגית של 21:00. הסיבה: אי יכולתה של חטיבת החדשות של ערוץ 1 לעמוד בתחרות חזיתית מול הערוצים המסחריים מבחינת תוכן וטכנולוגיה - כפי שעלה בחודשים האחרונים בתלונות של עובדי החטיבה. ברשות השידור הודיעו השבוע כי היו"ר אמיר גילת הכריז על 11 בנובמבר כתאריך היעד לתחילת השינוי בלוח השידורים. מהרשות נמסר כי "במהלך שנה זו צפויים להתחולל בהדרגה שינויים שיבואו לידי ביטוי בלוח שידורים חדש ועדכני לערוצי הטלוויזיה ולרשתות הרדיו, הטמעת שינויים טכנולוגיים, מיתוג מחדש של רשתות רדיו, הטמעת שינויים במבנה ארגוני חדש, ייצוב השדרה הניהולית, קליטת כוח אדם חדש בתחום התוכן, הקמת המדיה החדשה, הקמת החטיבה הבינ"ל ועוד". במסגרת הלוח החדש, העברת 'מבט' ל-20:00, הלך שנחשף באייס לפני כשנה וחצי, הייתה פותחת רצועת פריים-טיים שתתחרה בערוצים המסחריים, ובמקביל, יוצרת רצועת פרה-פריים. למרות זאת, באייס כבר נחשף כי עובדים בחטיבת החדשות של ערוץ 1 ביקרו את המהלך של גילת: "הוא קיבל ריקושטים על התכנית הזאת שלא התייעצו איתנו לגביה. איך בכלל אפשר להציב אותנו באותו סטנדרט של ערוץ 2 וערוץ 10, ולשדר חזיתית מולם כאשר אין לנו את המשאבים שלהם. מי ייצפה בנו בכלל?". אמרו גורמים בערוץ, בשיחה עם גילת אף אמרו לו: "איך אתה רוצה לתת לנו את הציפוי של העוגה, כשאין את החומרים שלה בכלל". כעת, המהדורה תישאר בשלב זה ב-21:00, אולם התכנית 'הערב עם גאולה אבן' תתחרה ראש בראש ב-'שש עם עודד בן עמי' של ערוץ 1 וב'לונדון וקירשנבאום' של ערוץ 10, שמשודרות בין 18:00 ל-19:00. עד 20:15 תשודר רצועת שידור עם תכניות מתחלפות, בין היתר של הריאליטי 'בוא לאכול איתי' בהפקת 'גיל הפקות', מגזיני איכות סביבה, תרבות ולייף סטייל, ועוד. ב-20:15 ישודר מגזין הספורט היומי בהגשת בוני גינזבורג. מרשות השידור נמסר: "המנכ"ל החדש יוני בן מנחם סבור שלפני שהוא מחליט האם להקדים את 'מבט' ל-20:00, יש לוודא שחטיבת החדשות של ערוץ 1 יכולה לעמוד בהצלחה בתחרות עם 'חדשות 2' ו'חדשות 10', ורק לאחר שהוא ישתכנע בכך שחטיבת החדשות התחזקה דיה - הוא יקבל את ההחלטה בתיאום עם המוסדות".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    החבריא 31/10/2011 00:03
    הגב לתגובה זו
    איך יוני דחף לו את הצינורית. ד״ר רברבני אכלת אותה. לא אתה קובע אלא יוני.
  • 2.
    מחכים לנפילתך 29/10/2011 18:34
    הגב לתגובה זו
    הנה, הוד רוממותו, איש הביביתון שמנסה להפיל את הרשות לביוב. כשלון ראשון בדרך לעוד הרבה כשלונות
  • 1.
    לפחות עם החדשות מישהו מדבר.אותנו לא סופרים! (ל"ת)
    עובדים בתוכניות 28/10/2011 13:33
    הגב לתגובה זו
  • אני מנהל עם הרבה סמכויות (ל"ת)
    זונן 28/10/2011 23:43
    הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI
מדד המחירים

מחירי הדירות החדשות ירדו ב-1.5%; מדד המחירים ביולי עלה 0.4%

מדד המחירים ביולי עלה בהתאם לתחזיות הכלכלנים; מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, ירידה חדה בדירות חדשות; מה קרה בשכר הדירה ונתונים נוספים?

תמיר חכמוף |

מדד המחירים עלה ב-0.4% בדומה לקונסנזוס התחזיות. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1%.

מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%, מדד מחירי הדירות החדשות איבד 1.5% - זה משמעותי מאוד! 

 הנתון שפרסמה היום הלמ"ס מבטא המשך ירידה במחירי הדירות, זה החודש הרביעי ברציפות כשמדי חודש הירידה מתגברת. העדכון של הלמ"ס מתייחס לחודשים מאי-יוני (ממוצע של סוף מאי), כלומר לפני חודשיים וחצי. מאז המחירים המשיכו לרדת. בבדיקות בשטח של ביזפורטל עולה כי מחירי הדירות ירדו ב-5%, יש גם מקומות שהירידה חריפה יותר.  



בלמ"ס מעדכנים כי מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני השנה, לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי-יוני בשנה שעברה נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-2.5%. על פי הלמ"ס מתחילת השנה  החלה התמתנות בעליות המחירים כשבארבע התצפיות האחרונות יש ירידות מחירים.

מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד,  נמצאו עליות מחירים בכל המחוזות: צפון (8.2%), חיפה (5.5%), דרום (2.7%), ירושלים (1.7%), מרכז (1.3%) ותל-אביב (1.1%).

על פי הלמ"ס מחירי דירות חדשות ירדו ב--1.5% בחודש אחד. שיעור העסקאות במסגרת תמיכה ממשלתית ירד מ-30.2% בתקופה הקודמת (אפריל – מאי 2025) ל-29.5% בתקופה הנוכחית. מבדיקה שערכנו עולה כי מדד מחירי הדירות החדשות בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית ירד ב-0.7%.