בנק ישראל מתריע: "פיקוח על שכירות ייצור בירוקרטיה וסחר בלתי חוקי בזכויות"

יצירת פיקוח על דיור להשכרה הייתה אחת מהדרישות העיקריות של אנשי המחאה החברתית שפרצה ברחבי המדינה. אולם בנק ישראל, בסקירה שפורסמה היום שולל את ההתערבות בקביעת גובה שכר הדירה או משך השכירות כדרך להתמודד עם המצוקה בענף.

בבנק מוסרים כי , "מנגנונים כאלה עשויים לפגוע בנכונות להשקיע בשוק השכירות, להגביר את הביורוקרטיה וליצור שווקים משניים שבהם ייסחרו זכויות של שכירות מפוקחת באופן לא חוקי."

עוד עולה מהסקירה כי כרבע ממשקי הבית בישראל מתגוררים בדירות שכורות הנמצאות בבעלות פרטית, שיעור הדומה לממוצע במדינות ה-OECD.

לפי הבנק, ההוצאה על דיור מהווה כרבע מסל הצריכה של משקי הבית - הנתח הגבוה ביותר בסל. מחירי הדירות בבעלות ומחירי שכר הדירה החלו לנסוק במחצית הראשונה של 2008 והעלייה הקיפה את כל אזורי הארץ, זאת לאחר תקופת מה של תנודתיות מתונה ואף ירידה במחירים. בגלל קשיחות הביקוש לדיור ושיעורה הניכר של ההוצאה על דיור בסל הצריכה, עליית מחירי השכירות במהלך השנים 2008-2010 מעיקה על משקי הבית.

שחיקת הסיוע הסוציאלי בדיור על כל רבדיו ושינוי אופיו, החל מאמצע שנות התשעים, באו לידי ביטוי בירידת מספר המשפחות הנהנות מהסיוע ובירידה ריאלית של כ 77- אחוזים בתקציבי הממשלה שהופנו למטרה זו בין השנים 2000 ו-2010 . צמצום הסיוע נבע במידה רבה מירידת שיעורם של העולים הנהנים מהסבסוד.

עוד עולה מהנתונים כי ב-2009 כ-27% משוכרי הדירות זכו לסיוע בתשלום שכר דירה, אולם יחד עם זאת במהלך השנים נשחק מאוד ערך הסיוע, לעומת מחירי השכירות שהאמירו.

בבנק ישראל מאמינים כי לפירמות פרטיות יתרונות משמעותיים בניהול מערך שוק הדירות להשכרה מאחר והן עשויות להציע דירות בשכירות לטווח ארוך ולהעלות את רמת התחזוקה של הדירות. אולם לדברי הבנק, מאחר והתשואה הנמוכה מהשקעה בתחום זה, יחד עם עלות התפעול והתחזוקה הגבוהים לא הגדילו את היקף המשקיעים.

בבנק ישראל ממליצים להגדיל באופן מדוד את היצע הדירות הקטנות מאחר והן זוכות לביקוש גבוה ונהנות מתשואה גבוה יותר, ליעד חלק מהקרקע בתוכניות בינוי עירוניות לבנייה להשכרה ולעדכן את סכומי הסיוע ולהדק את הקשר בין גובה ההכנסות מעבודה לסכום הסיוע בשכר דירה.