האם הקיצבה שלנו לפנסיה באמת ממוסה פעמיים!?

ירון שמיר, מומחה הפנסיה של Bizportal, עונה על השאלה איך מחושב המס על קיצבת הפרישה? והאם באמת הקיצבה ממוסה פעמיים, פעם אחת בעת ההפקדה ופעם שניה בפרישה בעת קבלתה?
ירון שמיר | (1)

קיצבת הפרישה וכללי המיסוי החלים עליה, הינם חלק מהנושאים העולים שוב ושוב הן בטורים והן בתגובות ובשאלות שנשאלות.

ההפקדה לקיצבה

צבירת הקיצבה נעשית מהפקדות העובד והמעביד. הן צוברות רווחים ובעת הפרישה מתורגמות לפנסיה חודשית. הפקדת העובד אכן משולמת מהשכר נטו. יחד עם זאת, חלק מההפקדה נהנה מהטבת מס של 35% (זיכוי ממס). הפקדת המעביד מוכרת במלואה למעסיק. העובד מהצד השני אינו ממוסה בשוטף על הפקדת המעסיק ובלבד שזו אינה גבוהה מארבע פעמים השכר הממוצע במשק.

בעת קבלת הקיצבה

קצבת פרישה ממוסה באופן עקרוני כפי שממוסה הכנסת עבודה. למרות זאת, חשוב לדעת כי קצבת הפרישה נהנית מפטורים במקרים מסויימים. הפטור הראשון שמוענק הוא פטור על 35% מהקיצבה (עד לקיצבה של כ-8,000 ש') לחודש. פטור של 35% בתוספת נקודות זיכוי פוטר ממס כמעט לחלוטין קיצבה של עד כ-7,500 ש'.

לחילופין, ניתן לבחור בפטור אחר, הפטור על קיצבה מוכרת. מהי הקיצבה המוכרת? הקיצבה המוכרת הינה הקיצבה הנובעת מתשלומי העובד (שכאמור העובד אינו זכאי בגינם להטבת מס בדרך של ניכוי) והפקדות המעביד שהעובד שילם עליהם מס ביום ההפקדה (מעל ארבע פעמים השכר הממוצע במשק). במקרה זה, בניגוד לפטור של 35% שמוגבל בתקרה, הפטור הוא מלא.

מחישוב פשוט ניתן לראות שבמידה והקיצבה המוכרת גבוהה מ-2,800 (שהינם 35% מ-8,000 ש'), נעדיף את הפטור על הקיצבה המוכרת. במידה וזו נמוכה מ-2,800 נעדיף את הפטור הרגיל על הקיצבה.

אז האם יש כפל מס?

לכאורה נראה כי התשובה שלילית. אבל בפועל התשובה אינה כה פשוטה. הפטור על קיצבה משפיע ומושפע גם מפטורים אחרים. כך לדוגמא קבלת פטור על קיצבה מבטלת לעיתים את הפטור הקיים בחוק על פיצויי פיטורים וקבלת פטור על פיצויים מבטל לעיתים את הפטור על קיצבה. כך לדוגמא אם נבחר בפטור על הקיצבה המוכרת שלכאורה מורכבת מתשלומי נטו של העובד ותשלומי מעביד שחוייבו במס בידי העובד בשוטף לא נקבל את הפטור הרגיל על הקיצבה.

מכל האמור לעיל ברור כי קיים עיוות במערכת המס. עיוות אשר פעמים רבות היה נפטר בכך שהפורש היה לוקח פטור על פיצויי פיטורים, בגלל העובדה כי הקיצבאות היו נמוכות (עד כ-5,000 ש') והחיוב במס על הקיצבה היה בדרך כלל נמוך.

יחד עם זאת עקב העובדה כי אנו צפויים לראות כנראה קיצבאות גבוהות יותר (בעקבות העובדה כי כל ההפקדה היום הינה למטרת קיצבה), טוב יעשו אם יפשטו את עניין המס על קיצבאות ויעניקו אותו בלא תלות בפטורים אחרים.

***הפטור על קיצבה מוענק רק בגיל פרישה כחוק ועל קיצבה מוכרת החל מגיל 60. קצבה מוכרת לא קיימת בקרנות פנסיה ותיקות אלא אך ורק בקרנות פנסיה חדשות וביטוחי מנהלים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לגבי המשפט האחרון 02/10/2011 10:06
    הגב לתגובה זו
    הקיצבאות היום, ברובם, מגיעות מקרנות פנסיה ותיקות ומחושבות כאחוז מהשכר האחרון. בעוד הקצבאות החדשות יהיו חישוב של הצבירה. לכן לדעתי הקצבאות לא יעלו (אם כל הכבוד לכך שכלל הסכום מיועד לקצבה) אלא ירדו.
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.