TV

תקועים בסרט הלא נכון, אבל המסר עובר

אדלר חומסקי במהלך פרו-בונו חכם לעמותת 'עמדא' לטובת קידום מודעות לאלצהיימר. יצרו בקהל חווית 'אלצהיימר' בהקרנת סרט שגוי. צפו
משה בנימין | (5)

פרסום יכול להפוך לדבר מאוד פשוט, ואם עושים אותו נכון ומדויק הוא בדרך כלל מצליח. אדלר חומסקי מוכיח את זה במהלך המעניין לעמותת 'עמדא' שפועלת למען חולי האלצהיימר בישראל. מה שהבינו באדלר חומסקי זה שקהל צריך להרגיש, לחוות ואז מטבע הדברים הוא גם יסכים. אם גורמים לו תוך כדי ל'היקלע' לתוך החוויה במניפולציה מחויכת שמתקבלת בהבנה קורים דברים טובים.

משרד הפרסום חבר לסינמה סיטי בגלילות ויחד הפיקו מהלך פרסומי להעלאת המודעות למחלת האלצהיימר המציינת בימים אלו שבוע מודעות למחלה. במהלך סוף השבוע, הפתיע המשרד את הצופים בבתי הקולנוע (10 אולמות) בסינימה סיטי בגלילות, והחליף בכל אולם את הסרט המוקרן אליו קנו הצופים כרטיס.

מטבע הדברים, הצופים החלו לבדוק אם הם טעו ונכנסו לאולם הלא נכון. דקה לתוך הסרט (השגוי לכאורה) הוחלף הסרט בשקופית מידע שהופיעה על המסך והתנצלה בפניהם, והסבירה שהטעות המכוונת נועדה להמחיש להם את תחושת הבלבול והדיס-אוריינטציה שחווים 100,000 חולי אלצהיימר בישראל מידי יום.

ההנעה לפעולה הייתה השלב הבא ובמקביל הוזמנו הצופים לתרום בו במקום, באמצעות הודעת אס.אם.אס, 10 שקלים לעמותה המסייעת לחולי אלצהיימר הישראלים. מעל עשרת אלפים צופים נחשפו לפעילות שהתקיימה בעשרה אולמות קולנוע ונמשכה לאורך כל סוף השבוע.

קרדיטים

סמנכ"ל קריאטיב: טל ריבן

קופירייטר: עידן לוי

ארטדיירקטור: כרמית קן דרור

תקציבאות: גלית סימן טוב

הפקה: חברת דובדבן

עורך: דניאל פרץ מרקיש

לוקיישן: סינמה סיטי גלילות

מנהל הקריאטיב: זיו מאירי

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לא יותר מזה (ל"ת)
    מאולץ חברים 26/09/2011 21:53
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מבריק! (ל"ת)
    יעל 26/09/2011 20:19
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    תום קוק 26/09/2011 17:10
    הגב לתגובה זו
    איזה יופי של רעיון מקסים
  • 2.
    מקסים! שנון!! והכי חשוב עוזר למטרה חשובה! (ל"ת)
    מאיה 26/09/2011 16:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    (ל"ת)
    וכמה תרמו? 26/09/2011 16:40
    הגב לתגובה זו
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.