הנדל"ן חוטף: מחירי הדירות החדשות צללו 11% בשנה, הקיפאון נמשך גם באוגוסט
המחאה החברתית וצעדי הממשלה להורדת מחירי הדירות גרמו ככל הנראה לבהלה בשוק הנדל"ן. לפי סקירת ענף הנדל"ן לחודש יולי שפרסם היום משרד האוצר, רמת פעילות שוק הנדל"ן ירדה משמעותית וממשיך לרדת מספר הדירות הנרכשות למטרת השקעה.
סך הדירות שנרכשו בחודש יולי הסתכם בכ- 7,900 דירות (חדשות+יד שניה), ירידה בשיעור של קרוב ל-8% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד ועליה של פחות מ-4% לעומת חודש יוני. נתונים ראשוניים לחודש אוגוסט מצביעים על ירידה בשיעור של כ-30% במספר העסקאות, הן בהשוואה לחודש יולי והן בהשוואה לחודש אוגוסט אשתקד.
לפי האוצר, מספר הדירות הנרכשות להשקעה מוסיף להתכווץ בשיעור חד. סך הדירות שנרכשו להשקעה בחודש יולי עמד על 1,900 דירות, ירידה בשיעור של 25% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. נתונים ראשוניים לחודש אוגוסט מצביעים על ירידה חדה עוד יותר ברכישת דירות על ידי משקיעים (ירידה של 44% לעומת אוגוסט אשתקד).
במקביל, ביולי נרשמה עליה של 12% במכירת דירות על ידי משקיעים בהשוואה לאשתקד. המכירה בולטת במיוחד באזור תל אביב, בו נרשם גידול של 35% במספר הדירות שמכרו משקיעים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. מחיר דירה ממוצעת שמכר משקיע בחודש יולי עמד על 928 אלף שקל, נמוך בכ-11% מהמחיר הממוצע של דירה יד שניה שנמכרה באותו חודש. ברמת החציון הפערים משמעותיים יותר (פער של 22%). יחד עם זאת, באזור השרון ובאזור השפלה, תמהיל הדירות שמוכרים משקיעים דומה לזה של כלל דירות יד שניה שנמכרו באותו החודש.
מחירי הדירות החדשות הוסיפו לרדת בחודש יולי, בשיעור של 1.1% בהשוואה לחודש הקודם. הירידות החדות ביותר נרשמו באזור השרון ובאזור השפלה. אזור חיפה הוא האזור היחידי שנרשמה בו עליית מחירים בחודש יולי. המחיר החציוני של דירות חדשות בחודש יולי עמד על כ-960 אלף שקל, ירידה של 1.1% בהשוואה לחודש יוני וירידה של 11% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
- 22.לא להוריד את הריבית!! מחירי הנדל" ן שוב יזנקו (ל"ת)דן 27/09/2011 08:20הגב לתגובה זו
- 21.בעלי דירות לחוצים כי מבינים שהמחירים צונחים (ל"ת)מבין את מי שמגיב כאן 26/09/2011 21:09הגב לתגובה זו
- 20.שי 26/09/2011 19:26הגב לתגובה זואת " מכת המחץ" לענף הנדל" ן, שגם ככה הולך ודועך.
- 19.יש עוד הרבה לרדת כדי להגיע למחיר הכלכלי הנכון (ל"ת)הנדלן עדיין יקר 26/09/2011 18:07הגב לתגובה זו
- 18.לא לקנות בסוף תצטרכו בית 2 על 3 מטר במרתף של (ל"ת)כדור הארץ 26/09/2011 16:23הגב לתגובה זו
- 17.צרכן נבון 26/09/2011 13:35הגב לתגובה זומי שיקנה היום יבכה מחר.
- 16.גיא 26/09/2011 12:57הגב לתגובה זואני אידיוט שהקשבתי לאנשים כמוהו, עכשיו הגיע זמני לקנות. נמאס לגור בשכירות!!!
- 15.חפשו את כתבתו של שרון עידן באתר " בועת נדל" ן" . (ל"ת)רואה חשבון מיקי ישר 26/09/2011 12:10הגב לתגובה זו
- 14.ברודשילד מכרו ב 37 מיליון (ל"ת)פראייר מי שמוכר פחות 26/09/2011 12:07הגב לתגובה זו
- 13.כולם מיליונרים מנדלן כל דירה 1 מיליון (ל"ת)חייבים עוד זרים לעבד 26/09/2011 12:05הגב לתגובה זו
- 12.מספין בקיר 26/09/2011 12:02הגב לתגובה זוהם לא רוצים לעשות משהו בנדון אז מפיצים ספין בתקווה שיעשה העבודה עבורם
- 11.איך ירכשו דירות שאין דירות (ל"ת)מנכל מרוויח 3.6 מ 26/09/2011 12:01הגב לתגובה זו
- 10.גיל .פ 26/09/2011 12:00הגב לתגובה זוקניתי לפני 4 שנים ב- 700.000 ומכרתי במחיר הנ" ל כי אני רוצה לקנות דירות בחו" ל אני מודיע לכל הספקולנטים למינהם הדירות רק יעלו או ישארו באותו מחיר השנה ואחר כל הקפיצה תעלה. בארץ המחירים יעלו כי היהודים בעולם יש כסף ורק כאן יש ביטחון ליהודים
- אזרח ישראלי 26/09/2011 13:05הגב לתגובה זואז תייעץ להם,שם.
- 9.1 26/09/2011 11:49הגב לתגובה זואולי הדירה שנמכרה באותו אזור צריכה שיפוץ מקיף לצערי המחירים רק עולים ואני לא רואה ירידת מחירים בשום מקום אולי הזמן יעשה את שלו
- 8.ממתין 26/09/2011 11:44הגב לתגובה זועלינו לטובה
- 7.קשקוש 26/09/2011 11:43הגב לתגובה זואין ירידת מחירים ואין שום כלום. פשוט עבודה בעיניים.
- שוב שכחת לקחת את הכדור הכחול ? (ל"ת)א 26/09/2011 19:16הגב לתגובה זו
- נסה להרגע מאמי....בסוף תמכור אותה,יבוא מישהו. (ל"ת)יאיר 26/09/2011 14:43הגב לתגובה זו
- 6.ספקולנט בדימוס 26/09/2011 11:36הגב לתגובה זולצערי,יעלה את הריבית,הממשלה את מחיר הדלק ותנובה את הקוטז' . הרי מחירי הדירות בתל אביב ירדו מ5 מיליון ל4.5 מיליון. לרוץ לקנות.
- 5.אמיר 26/09/2011 11:36הגב לתגובה זופחחחחחחחחחחחחחחחחחח
- 4.אורן 26/09/2011 11:32הגב לתגובה זודאגות
- 3.Many people have just let Israel (ל"ת)Benny 26/09/2011 11:15הגב לתגובה זו
- 2.ירושלמי 26/09/2011 11:10הגב לתגובה זוחוזרים לשפיות, להבנה שאנחנו לא ניו יורק או לונדון. עד סוף השנה ירידות של 15%-20%, שנה הבאה העמקת הירידות. אנחנו לפני אוברשוטינג, מי שיש בידיו מזומנים וסבלנות יכול לתזמן תחתית היסטורית במהלך השנה שנתיים הבאות.
- 1.רון 26/09/2011 11:10הגב לתגובה זומדובר על נתוני יולי המחאה עדיין לא מתבטאת בהם באוגוסט כבר יהיה גרוע יותר
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
