טבע עם העיניים קדימה: תשקיע 7.5 מיליון ד' בחברת המפתחת חיסון לצהבת

המדען הראשי בקוקריסטל, החברה המפתחת, הוא זוכה פרס נובל, הפרופסור רוג'ר קורנברג אשר בין תפקידיו גם חבר דירקטוריון בטבע. "הטכנולוגיה החדשנית הזו עשויה לתרום רבות בתחומים בעלי משמעות אסטרטגית לטבע"
ג'וש דוקרקר | (4)

ענקית הגנריקה הישראלית טבע הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת קוקריסטל דיסקברי בע"מ (CDI), חברה ביו-פרמצבטית הפועלת בתחום של גילוי ופיתוח תרופות יחודיות בתחום המחלות הכרוניות הויראליות.

השקעתה של טבע בחברה תשמש אותה בהמשך תוכנית הפיתוח הייחודית שלה בתחום התרופות האנטיויראליות, תרופות בעלות טווח רחב הנלקחות פעם ביום דרך הפה כנגד צהבת נגיפית מטיפוס C, שפעת והצטננות על רקע נגיפי.

על פי תנאי ההסכם, טבע תשקיע 7.5 מיליון דולר ב-CDI, והחברה תפתח עבור טבע תרופה אנטי-ויראלית לטיפול בצהבת נגיפית מטיפוס C כנגד האנזים Polymerase של הנגיף. לטבע שמורה הזכות להמשיך את השקעתה על מנת להשלים את פיתוח התרופה וכן אופציה לקבל רשיון בלעדי להשלמת פיתוח ומסחור התרופה.

ההסכם כולל שיתוף פעולה במחקר ופיתוח, אופציה לקבלת רשיון למסחור ורכישת מניות בחברת קוקריסטל.

הפרופסור רוג'ר קורנברג, זוכה פרס נובל המשמש מדען ראשי ב-CDI וחבר דירקטוריון טבע אמר על ההסכם: ""אנחנו שמחים על ההשקעה הזאת על ידי חברה כמו טבע, חברה גלובלית מובילה שעוסקת בפיתוח תרופות".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    חד עין 16/09/2011 09:18
    הגב לתגובה זו
    כלל תעשיות אחרי מכירת פאנטדק וקבלת כ 350 מיליון$ [ שווי כלל ביו.. ] תרכוש עם טבע את הבעלות על כלל ביו. כ30% ממניות כלל ביו.. נמצאים אצל הציבור, כלל ביו..שווה פי 5 לפי אחזקותיה !!!!! הפרמיה מעל 100% !!!!!!
  • 3.
    אוהד 15/09/2011 22:34
    הגב לתגובה זו
    הכרזת הפלסטיניים) והולכים לחזור בענק למנייה. למרות הירידות בחודשים האחרונים, טבע עדיין מניית העם, יש ללא מעט גופים במערכת הפיננסית אינטרסים לשמור על המנייה. צפו לטיסה בשבועות הקרובים !!!
  • 2.
    הטבע של של טבע - לאמלל את משקיעיה (ל"ת)
    רון הפטיש 15/09/2011 18:46
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לדעתי נוחי הולך לעשות מימוש בכלל ביוטכנו (ל"ת)
    מאיר 15/09/2011 18:43
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.