גם כצמן קונה: דירקטוריון גזית גלוב אישר רכישת אג"ח עצמית ב-50 מיליון שקלים
מניית גזית גלוב סגרה את יום המסחר הנוכחי בעלייה של 2.9%. מדובר בעלייה קלה שעדיין רחוקה מלפצות על מהלך הירידות החד שחוותה המניה - 13.1% רק מתחילת החודש (כולל העלייה היום). המניה סגרה הערב במחיר של 32.3 שקלים, רמת שפל מאז סוף יוני 2010 כאשר מהשיא שנרשם באפריל איבדה המניה לא פחות מ-32%.
ולא רק המניה חטפה בחודשים האחרונים. לגזית גלוב 9 סדרות של אגרות חוב, כאשר 3 מהן נכללות במדד תל בונד 60. השלוש הן גזית גלוב אגח ד הנסחרת בתשואה של 5.4%, גזית גלוב אגח ט הנסחרת בתשואה של 4.67% וגזית גלוב אגח י הנסחרת בתשואה של 3.96%.
היום הודיעה החברה כי אישרה תוכנית ביי באק של אג"ח בהיקף כספי של 50 מיליון שקל. יש לציין כי בחברה בחרו לרכוש דווקא מאגרות החוב שאינן כלולות במדד התל בונד. מדובר באגרות חוב מהסדרות הבאות: א' שנסחרת בתשואה 6.58%, ג' שנסחרת בתשואה 4.44% וסדרה ו' שנסחרת בתשואה 6.35%.
במסגרת נימוקי דירקטוריון גזית גלוב צוין כי "ההחלטה התקבלה לאור השינויים המאקרו כלכליים שחלו בשבועות האחרונים, ובכלל זאת תנודתיות רבה בשווקי ההון בעולם, לרבות בישראל, אשר בכפוף להתפתחויות בשוק ההון, ייתכן שיביאו לחברה בעתיד הקרוב הזדמנויות עסקיות לרכישה חוזרת של אגרות חוב במחירים שיהיו נמוכים מערכן ההתחייבותי, ובאופן שיהיה אטרקטיבי בהתחשב במקורות המימון האחרים של החברה. בנסיבות המתאימות, רכישה חוזרת כאמור עשויה לשפר את מבנה ועלות החוב של החברה".
- 1.מחר טיסה למעלההההההההההההההההה (ל"ת)קוזמו קריימר 13/09/2011 22:00הגב לתגובה זו
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
