מרקל מנסה להרגיע: "חייבים לשמור על גוש האירו מאוחד, אחרת זה יהיה אפקט דומינו"
רק לפני כמה ימים העירה אנגלה מרקל, הקנצלרית של גרמניה, כי יוון עלולה לגלוש לחדלות פרעון והשווקים הגיבו בנפילות שערים חדות. היום היא מנסה לפייס את המשקיעים. בראיון שהעניקה לתחנת רדיו בברלין מצהירה מרקל כי לא תתן ליוון לגלוש לפשיטת רגל חסרת שליטה בגלל סיכון ה"הדבקה" של שאר מדינות גוש האירו.
"העדיפות הראשונה שלי היא להמנע מפשיטת רגל חסרת שליטה משום שיש סיכון גדול מאוד לכך שמה שיכה ביוון עלול להכות בכל האיזור, או לפחות בכמה מדינות נוספות", אמרה הקנצלרית. "אני הבהרתי את עמדתי שחייבים לעשות הכול כדי לשמור על גוש האירו מאוחד מבחינה פוליטית, אחרת - מהר מאוד נתמודד עם אפקט הדומינו".
מרקל בחרה לומר דברים אלו בתשובה לקולות הקוראים לה לתת ליוון להגיע לפשיטת רגל ולהתנתק מאיחוד המטבע. היא הדגישה, כי מטרתה היא לשמור על שלמות האיחוד. הקנצלרית אף קראה לכל המתנגדים לשקול את דבריהם והצהרותיהם לפני שהם יוצאים לציבור, בשל אי השקט שכל הצהרה יוצרת כיום בשווקים, כאשר אי הוודאות גדולה מדי ממילא.
עמדתה זו של מרקל, כפי שהובעה בראיון, מעמיקה את הקרע בקואלציה שלה לגבי הצורך לחלץ את יוון. הקנצלרית ציינה, כי יוון עושה כל שביכולתה כדי לעמוד בדרישות של תוכנית החילוץ והבנק המרכזי באירופה.
בתוך כך הועלו הערכות לפיהן יש סיכוי של 98% שיוון תקלע לחדלות פרעון בחמש השנים הקרובות, משום שראש הממשלה ג'ורג' פפנדראו, נכשל בנסיונותיו לשכנע את המשקיעים כי יוון תצליח לשרוד את משבר גוש האירו.
- 3.ע 13/09/2011 12:50הגב לתגובה זוהלאה! שיפשטו שם רגל בצורה מסודרת וזהו! אי אפשר ככה שכל רגע אומרים לך - עוד שבוע יפשטו רגל..עוד חודש..מחר..מחרותיים....אי אפשר עם החוסר וודאות הזו! שיסיימו כבר עם הנושא הזה אחרת המצב בשווקים רק ילך ויחמיר עקב חוסר הביטחון!
- 2.רון 13/09/2011 12:44הגב לתגובה זוברור שצריך לשמור על הגוש, הרי פשיטת רגל של אחד מהם תפגע גם לכם בכלכלה. העם לא טיפש. דרך אגב, בטוקבקים קודמים מישהו שאל על אתר שיש בו מדדים - אני משתמש במדדים באתר שחקן מעוף, זמן אמת.
- 1.דוד 13/09/2011 12:03הגב לתגובה זואתם יכולים להמשיך לנגן בבוזוקי ולאכול סלט יווני ולהסתלבט על החוף - יש מי שידאג לכם.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
