המחאה משפיעה: ההכנסות ממיסי דלק צנחו 8.8%, ירידה של 2.5% במס העקיף
הכנסות רשות המיסים ללא אגרות בחודש אוגוסט 2011 הסתכמו בכ- 16.2 מיליארד שקל לעומת כ- 14.7 מיליארד שקל באוגוסט 2010 בניכוי תיקוני החקיקה והתאמות, נרשמה עליה ריאלית בשיעור של 3%, שיעור נמוך מהשיעור המצטבר החצי שנתי שעמד על כ - 6.2%. ניתוח לפי סוגי מס מעיד על עליה בהכנסות ממיסים ישירים בשיעור של ב 8.7%, ועל ירידה במיסים עקיפים בשיעור של כ - 2.5%.
בחודשים ינואר - אוגוסט 2011 נצבר חוסר בגביית המסים, כולל אגרות, מול היעד שנקבע בסכום של כ - 370 מיליון שקל. יש לציין כי במיסים ישירים נצבר עודף של כ - 1 מיליארד שקל, במיסים עקיפים נרשם גירעון של כ - 780 מיליון שקל, ובאגרות נרשם גרעון של 520 מיליון שקל.
הגבייה משוק ההון הסתכמה ב - 163 מיליון שקל, עליה בשיעור של 7.5% ביחס לאוגוסט אשתקד. בגבייה מריבית נרשמה עלייה בשיעור של 88% ובגבייה מני"ע נרשמה ירידה בשיעור של 49%, מגמות המשקפות הסטת השקעות לאפיקים שקליים. כמו כן, מתחילת השנה נרשמה ירידה בגבייה משוק ההון בשיעור של כ -8% הנובעת מירידת שערי המניות בבורסה.
ההכנסות ממיסוי מקרקעין הסתכמו בכ- 699 מיליון שקל עלייה של 0.9% לעומת אוגוסט 2010. מניתוח לפי סוגי מס עולה כי במס שבח נרשמה עלייה בשיעור של 14.8% שקוזזה על ידי ירידה בשיעור של 9.1% במס רכישה. בכל משרדי השומה נרשמה ירידה בגביה, למעט אזור ירושלים ואזור תל אביב, בהם נרשמה עלייה חריגה בגביית מס שבח. בחודשים ינואר-אוגוסט 2011 הסתכמו מיסי המקרקעין ב-5.385 מיליארד שקל, זאת לעומת 4.425 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, גידול של 17.2%.
הורדת מס הבלו ב-31 אגורות באוגוסט, בעקבות המחאה החברתית, הובילה לירידה של 8.8% בהכנסות המדינה ממסי דלק אשר הסתכמו ב-1.13 מיליארד שקל, זאת לעומת 1.2 מיליארד שקל אשתקד. בסך הכל מיסי הדלק עלו ב-4% בחודשים ינואר-אוגוסט מ-9.5 מיליארד שקל אשתקד ל-10.27 מיליארד שקל.
- 4.31 אג הנחה שווה 70 מליון שקל לחודש (ל"ת)31 07/09/2011 12:53הגב לתגובה זו
- 3.משה 07/09/2011 12:20הגב לתגובה זוהעלאת מסי הון תבריח משקיעים לחו" ל ותפיל את הבורסה. התוצאה-פגיעה בכלכלה וירידה בהכנסות ממסים וזאת בנוסף לגידול באבטלה. נכון יותר לטפל במשכורות המנקרות את העיניים והבלתי מוצדקות של מנהלי החברות הציבוריות. כי משכורות אלה עניינית משולמות מכספי הפנסיה שמושקעות בשוק ההון.
- כמה שילמו לך ,ומי . (ל"ת)שתוק לטאה 07/09/2011 12:24הגב לתגובה זו
- 2.בידי 07/09/2011 12:14הגב לתגובה זושטייניץ וחבר מריעיו ממשיכים לעשוק אותנו. ככתוב בדו" ח על אף צניחת המסים בחודש אוגוסט האחרון עדיין האוצר גבה מאיתנו האזרחים 3% יותר מאוגוסט שנה שעברה. משמעות העניין שהממשלה ממשיך לשדוד אותנו ללא הפוגה ועוד בוכים על צניחה בהכנסות ממסים.
- 1.בא 07/09/2011 12:09הגב לתגובה זותנו לאזרחים לינשום .להקים מפלגת צדק חברתי מייד ,אז יספרו אותנו .
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029
הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.
המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.
על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.
המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח.
- טראמפ בישראל: צפי לעומסים גדולים בירושלים; הרכבות יתוגברו
- תנועת הרכבות - חזרה לשגרה; תחנת השלום חוזרת לפעילות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.
