האם אילן בן דב מנסה לשסות את בעלי המניות של טאו בבעלי האג"ח כדי שהאחרונים יקבלו את הצעתו במסגרת הסדר החוב? אתמול שיגרה חברת טאו תשואות מכתב לבעלי האג"ח שלה בו הודיעה להם, כי שווי הצעתו של אילן בן דב, בעל החברה, למחזיקי האג"ח, מסתכם בטווח שבין 66 מיליון שקל ל-163 מיליון שקל, בעוד שאם החברה תפורק הם יקבלו כשמונה מיליון שקל בלבד. מדובר בשווי הנכסים שיקבלו מחזיקי האג"ח ובעלי המניות של החברה אם מחזיקי האג"ח יקבלו את ההצעה של בן דב.

כזכור, בדו"חות הכספיים לרבעון השני דיווחה טאו על התחייבויות שוטפות בהיקף של 744.5 מיליון שקל. מסכום זה, כ-324.09 מיליון שקל חייבת החברה בגין אג"ח רגילות (חלקן האג"ח שמוחזקות על ידי בן דב עצמו, עליהן הוא מוכן לוותר במסגרת הסדר החוב).

נזכיר, כי בן דב הציע לבעלי האג"ח לקבל 24% ממניות טאו בתמורה לויתור על החוב. במקביל, בן דב אמר שהוא יעביר לטאו 55% ממניות סאני (הנמצאות בבעלותו). אם בעלי האג"ח היו מקבלים את ההצעה, אזי אחזקות טאו בסאני היו עולות לכ-63%. אחזקה זו היתה מגדילה את סך הנכסים של טאו לכמיליארד שקלים (מניות סאני בתוספת נכסי טאו). אלא שבינתיים התרסקה מניית סאני ושוויה נמוך הרבה יותר משהיה באמצע יולי, בעת הצעת ההסדר.

טאו טוענת כי היתרונות של הצעת בן דב, מול תרחיש קיצון של פירוק החברה מובהקים. החברה מודיעה, כי ההערכות מבוססות על חוות דעת שקיבל דירקטוריון החברה ממעריכים חיצוניים ובלתי תלויים.

במסגרת החלטה שהתקבלה אתמול, אימצו ועדת הביקורת ודירקטוריון חברת טאו את ההצעה של בן-דב להעברת השליטה בסאני ממנו אל טאו, לצד הסדר עם מחזיקי אג"ח ב' ו-ג' של החברה. ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה הודיעו, כי ההצעה של בן דב, שהינה ההצעה היחידה שהועמדה לבחינתם, הינה תרחיש טוב יותר במידה מהותית מהתרחיש האלטרנטיבי של פירוק החברה.

במסגרת תרחיש קיצוני של פירוק החברה, ובהנתן מצבה הכספי של החברה, הנושים הלא מובטחים של טאו, ובהם מחזיקי אגרות החוב מסדרות ב' ו-ג', צפויים לקבל תמורה זניחה, אם בכלל, בגין אגרות החוב שבידיהם. בעלי המניות של החברה אינם צפויים לקבל תמורה כלשהי.

לעומת זאת, טוענת טאו, אם יתקבל ההסדר המוצע, הם יקבלו תמורה גבוהה לאין ערוך מהתמורה שיקבלו אם החברה תפורק. תרחיש זה לא לוקח בחשבון את הפוטנציאל העתידי החיובי של רווחיות החברה ושל תזרים המזומנים שלה, הגלום במימוש ההצעה של בן דב.