עמוס-5 ישוגר בדצמבר: "הלווין צפוי להשפיע מהותית על שווי חלל תקשורת"
חברת חלל תקשורת, המפעילה ומשווקת את לוויני עמוס הודיעה היום (ה') כי חברת ISS Reshetnev הרוסית,, שפיתחה וייצרה את הלוויין עמוס-5, תיקנה את התקלה שהתגלתה באחת מיחידות הלוויין. כפי שהחברה הודיעה בתחילת יולי, התקלה עיכבה מעט את שיגור הלווין. היצרנית הרוסית הודיעה לחלל שהיחידה המתוקנת עברה בהצלחה בדיקת כשירות. כתוצאה מכך, מתוכנן שיגור הלווין עמוס-5 להתבצע במהלך דצמבר השנה.
עם שיגורו תהפוך חלל לספק רב אזורי של שירותי לווין. הלווין עמוס-5 יספק קישוריות לכל יבשת אפריקה ויקשר את אפריקה עם אירופה והמזרח התיכון. ללווין אנטנה אחת הפועלת בתחום התדרים C המספקת כיסוי מלא לכל יבשת אפריקה, ושלוש אנטנות ניידות הפועלות בתחום התדרים Ku. האנטנות הניידות מאפשרות לחברה להעביר את שירותי הלווין ממקום אחד לאחר בתוך שניות כדי להתאים לביקושים.
השירותי שיספק עמוס-5 יכללו שירותים לחברות טלוויזיה בלווין (DTH), שירותי VSAT (רשת תקשורת לווינית לארגונים באמצעות צלחות קטנות), טלפונייה, אינטרנט רחב פס, שירותי העברת וידאו ותקשורת בין אנטנות סלולר.
בעקבות ההודעה זינקה היום מניית חלל תקשורת בכ-10.77% במחזור הגדול פי 6.6 מהממוצע, ונסגרה במחיר של 51.72 שקל. אורי ליכט, אנליסט התקשורת של בית ההשקעות IBI אומר, כי מודל הערכת השווי של IBI גוזר מחיר של 88 שקלים למניית חלל. "ללווין עמוס-5 צפויה להיות השפעה מהותית על שוויה של חלל תקשורת משום שהוא מכיל 68 מקטעי חלל (משיבים) לעומת עמוס-2 ועמוס-3 שכוללים יחדיו רק 48 מקטעי חלל", מסביר ליכט.
לדבריו, קצב ההכנסות השנתי של הלוויינים הקיימים מסתכם בכ-74 מיליון דולר, ומכאן ניתן לגזור את הפוטנציאל הרב שבשיגור הלוויין. "ממיקומו בנקודה 17 מעלות מזרח, יכסה עמוס-5 את כל יבשת אפריקה", מדגיש ליכט. "הודות להיקף נפחי התקשורת שעמוס-5 מסוגל להעביר, ובשל המחסור המשמעותי בתשתיות תקשורת קרקעיות, נהנה עמוס-5 מביקושים גבוהים לתקשורת לויינית".
בדו"חות שפירסמה חלל היא דיווחה כי צבר ההזמנות ללווין עמוס-5 עומד מסתכם כרגע בכ-70 מיליון דולר. ליכט מציין כי בכנס המשקיעים שקיימה הנהלת החברה לפני כמה חודשים היא שידרה אופטימיות גבוהה לגבי קצב גיוס לקוחות מרגע שישוגר הלוויין.
- 4.חני123 01/09/2011 16:15הגב לתגובה זועל פי המידע ברשת הרוסית החברה המשגרת בעלת רקורד מרשים בכשלונות. יש הטוענים שמדובר בקומבינה של בכירים שסגרו עסקה כושלת כדי להרויח את דמי הביטוח.
- חני 123, הכל בסדר? שתית משהו חריף? זה לא בריא (ל"ת)r 01/09/2011 17:05הגב לתגובה זו
- 3.בני 01/09/2011 14:44הגב לתגובה זואחת המניות המבטיחות בבורסה. תיקשורת לווינים זה אחד התחומים שיובילו בעשורים הבאים.
- 2.נפיח 01/09/2011 14:32הגב לתגובה זובעזרת טיל רוסי.
- 1.קופי רייטר 01/09/2011 13:47הגב לתגובה זומדוע לא מפרטים על כל הליקויים הנוספים בלוויין. מדוע לא מספרים ששיגור של אותה חברה נכשל לפני מספר ימים
- דני 01/09/2011 16:10הגב לתגובה זומה אתה מקשקש איזה ליקויים ? נכון הטיל התפוצץ אבל זה יכול לקרות.
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
