עיריית ת"א: "הפולשים משקרים ומעוותים את המציאות"; צפו ברשימת נכסי העירייה

עיריית ת"א משיבה לאש הפולשים למבנה הנטוש ברחוב דב הוז. "מנהלים מו"מ עם גופים ציבוריים במטרה להשמיש את המבנה למספר שנים מוגבל" - צפו ברשימת הנכסים הנטושים וייעודם העתידי
לירן סהר | (1)

עיריית תל אביב מנסה להזים היום (ד') את הטענות כי ביידי העירייה אלפי מבנים נטושים, זאת לאחר שבתחילת השבוע פלשו עשרות מפגינים למבנה הנטוש ברחוב דב הוז 16-18. הפולשים נעצרו אתמול על ידי המשטרה.

בעירייה טוענים כי המבנה העירוני ברחוב דב הוז 16-18 הוא מבנה לשימור ומיועד לשימושים ציבוריים כגון בתי ספר וגנים ואינו מיועד לשימוש פרטי או מסחרי. "העירייה שומרת באדיקות על ייעודו של המבנה כציבורי ומתנגדת בתקיפות להצעות המייעדות אותו לשימוש מסחרי או פרטי- וזאת בניגוד לנטען באופן שקרי ומטעה על ידי הפולשים.

בעירייה מוסיפים כי מתנהל באופן שוטף מו"מ עם גופים ציבוריים כגון המכללה למינהל, אוניברסיטת ניו-יורק (NYU), מכללת שנקר ובצלאל במטרה לאפשר להם להשמיש את המבנה למספר שנים מוגבל. בימים אלו מתנהל מו"מ מתקדם עם מכללת בצלאל להשכרת הנכס והמכללה מבצעת תכנון מפורט לצורך מתן היתר שיפוץ שיקבע את עלויות הבנייה. כמו כן במסגרת זו מתוכננים לקום במבנה גם שני גני-ילדים."

העירייה מדגישה כי היא מחזיקה במאות מבני ציבור מאויישים המשמשים את כלל הציבור ובשנים האחרונות אף הגדילה באלפי מ"ר את היקפם: בתי ספר חדשים כולל חינוך מיוחד, בניית עשרות כתות גן מדי שנה, אולמות תיאטרון חדשים, בית העיר, מוזיאון תל אביב, קונסרבטוריון, מכללה אקדמית ביפו, וסינמטק תל אביב. "לנוכח היקפים עצומים אלו שאין להם אח ורע בכל עיר אחרת במדינה - הטענות המושמעות כנגד מספר קטן יחסית של מבנים הן שקר ועיוות מגמתי של המציאות."

להלן נכסים שכרגע אינם בשימוש וייעודם העתידי:

נכסים אחרים שכבר נמצאים בשימוש או שהוקצו כבר לגופים ציבוריים ולשימושים ציבוריים קהילתיים:

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הופכים דירות למשרדים ולגני ילדים ואין מקום (ל"ת)
    הכל קומבינות בחוק 24/08/2011 17:45
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.