בעקבות הרוח: אנלייט ואוירם מקימות פרויקטים ליצור חשמל מאנרגיית רוח

חתמו על הסכמי שיתוף פעולה עם ששה ישובים ברמת הגולן להקמת הפרויקטים בשטחם; עלות הקמת הפרויקטים מוערכת בכ-40 מיליון שקל; כל מתקן עשוי להניב כ-5 מיליון שקל בשנה
הדס גייפמן | (1)

חברת אנלייט אנרגיה מתחדשת חתמה יחד עם חברת אוירם על הסכמי שיתוף פעולה עם ששה ישובים ברמת הגולן לייזום, פיתוח, מימון והקמה של פרויקטים לייצור חשמל מאנרגיית רוח בשטחי הישובים. החברות ישלמו לישובים דמי שכירות על הקרקע, למשך 20 שנה ממועד החיבור לרשת החשמל. לישובים תהיה אופציה להיכנס כשותפים במיזמים.

עלות הפיתוח עד לקבלת אישורי ההקמה של מתקן טיפוסי בהספק של חמישה מגה-וואט מוערכת בכמיליון שקל למיתקן. אנלייט ואוירם יממנו את עלות הפיתוח בחלקים שווים בקירוב. עלות הקמת הפרויקט (אם יתממש) בכ-40 מיליון שקל, מתוכם החברה מעריכה שיידרש הון עצמי בשיעור של כ-20%-25%.

לצורך הקמת הפרויקטים יקימו אנלייט ואוירם תאגידים ייעודיים בהם צפויה אנלייט להחזיק בין 51% ל-70% מזכויות הבעלות והשליטה. כל אחת מהחברות תשקיע את חלקה היחסי בהון העצמי הנדרש. לכל יישוב ניתנה אופציה להיכנס כבעל החזקות בתאגיד המשותף הייעודי שיוקם לכל פרויקט, בשיעור של עד 49% ובכפוף להיקף השקעת הישוב.

מערכת בודדת בעלת הספק של חמישה מגה-וואט עשויה לייצר באזור רמת הגולן, על בסיס הערכותיה הראשוניות של אנלייט, כ-10 מיליון קוט"ש שקל בכל שנה, שיובטחו בתעריף ייצור צמוד מדד למשך 20 שנה. תעריף הייצור לא נקבע עדיין סופית על ידי רשות החשמל, אבל על בסיס הנחת תעריף של 45-54 אגורות לקוט"ש, מיתקן כזה עשוי להניב הכנסות ברוטו של כחמישה מיליון שקלים בכל שנה, כלומר, כ-100 מיליון שקלים ברוטו נומינליות ממכירת חשמל, מכל פרויקט שיקום.

לאחרונה החליטה ממשלת ישראל לאשר לרשות החשמל לפרסם הסדרה יזמית למתקני ייצור חשמל מאנרגיית רוח שיתחברו לרשת החשמל, במכסת ייצור משמעותית של כ-800 מגה-וואט לכלל השוק. בשימוע קודם נקבה הרשות בתעריפים צמודי מדד הנעים בין 45-54 אגורות (צמוד מדד) לקוט"ש, למשך 20 שנה.

מהערכה ראשונית עולה, כי הפוטנציאל הכולל של הצבת טורבינות רוח וחיבורן לרשת החשמל בשטחי הישובים הרלוונטיים, עשוי להגיע ליותר מ-50 מגה-וואט, בכפוף לתוצאות המדידה של פוטנציאל הרוח באתרים, נגישות רשת החשמל ואילוצי תכנון וביטחון.

"הסכם שיתוף הפעולה הינו צעד חשוב עבור אנלייט, לקידום פרויקטים בתחום אנרגיית רוח, המצטרף לתחום הסולארי בו פעילה החברה תקופה ארוכה", אמר גלעד יעבץ, מנכ"ל אנלייט אנרגיה מתחדשת. "אנחנו מאמינים שתחום זה עוי לשמש עבורנו מנוע צמיחה משמעותי. ייצור חשמל מאנרגיית רוח באזורים מתאימים, כמו רמת הגולן, נחשב כלכלי מאד, בעיקר לאור עלויות הייצור הנמוכות יחסית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    הולך עם הרוח 23/08/2011 15:44
    הגב לתגובה זו
    אנרגיה ירוקה ללא זיהומים. בהצלחה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.