דוחות

תוצאות חלשות לבזן: תנודתיות מחיר הנפט שחקה את הרווח ל-18.3 מיליון דולר

מרווח הזיקוק ברבעון השני היה נמוך במיוחד והסתכם ב-1.3 דולר לחבית, לעומת מרווח הייחוס של 1.6 דולר
תומר קורנפלד | (4)

חברת בזן פרסמה הבוקר תוצאות כספיות פושרות במיוחד לרבעון השני של השנה. חברת בזן היא המפעילה של בית הזיקוק בחיפה בעל כושר זיקוק של 9.8 מיליון טון נפט גולמי בשנה.

את הרבעון השני חתם בית הזיקוק עם רווח נקי של 18.3 מיליון דולר לעומת 32 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. מרווח הזיקוק המתואם ברבעון עמד על 1.3 דולר לחבית בלבד לעומת מרווח הייחוס הממוצע של 1.6 דולר לחבית (מרווח האורל). לשם השוואה ברבעון המקביל עמד מרווח הזיקוק של בזן על 4.6 דולר לחבית לעומת מרווח האורל של 3.5 דולר לחבית.

בדרך כלל חברת בזן פועלת ביעילות גבוהה יותר מאשר מרווח הזיקוק. כך למשל, במחצית הראשונה של השנה הציגה החברה מרווח של 2.6 דולר לחבית לעומת מרווח ייחוס ממוצע של 1.1 דולר לחבית. גם בתקופה המקבילה אשתקד הציגה החברה מרווח זיקוק של 3.9 דולר לחבית לעומת מרווח ייחוס ממוצע של 3.5 דולר לחבית.

מה שהשפיע לרעה על תוצאותיה של בזן הייתה התנודתיות החריפה במחירי הנפט ברבעון השני אשר הגיעה לרמה של מעל 125 דולר לחבית באפריל 2011. לרעה מציינת החברה את רעידת האדמה ביפן אשר שיתקה כושר זיקוק של מעל מיליון חביות ליום.

פינחס בוכריס, מנכ"ל בזן: "העלייה החדה במחירי הנפט הגולמי בשווקים הבינלאומיים, שהגיעו לרמות שיא מאז המפולת העולמית בשנת 2008, שחקו את מרווח הזיקוק של בזן בתוצאות הרבעון".

יוסי רוזן, יו"ר בזן: "כפועל יוצא מהשלמת תהליך הסינרגיה בין כלל החברות בקבוצה, נקבעים כיום היקפי הזיקוק וכמויות הייצור של יתר מוצרי הקבוצה, על פי הרמה הרווחית ביותר של תמהיל המוצרים בכל מגזרי הפעילות".

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    עוד לא אבדה תקוותינו 15/08/2011 09:34
    הגב לתגובה זו
    הכל כדי שחס וחלילה לא יהיה רווח קטן מידי.
  • א 15/08/2011 10:21
    הגב לתגובה זו
    " הרווח הקטן" זה חלק מהפנסיה שלך ושלי ושל רבים אחרים. אגב, לא חייבים להעלות את מחיר הדלק, אלא לרכוש נפט זול יותר (גס יותר) ולזקק אותו באמצעות מתקנים מתקדמים (כמו המיד" ן הנבנה), כדי גם לקבל דלקים נקיים יותר, גם לא לזהם את הסביבה, וגם לייצר פחות מזוט (זול, לא נחוץ, מזהם, אך חלק בלתי נפרד מתהליך הזיקוק)
  • 2.
    א 15/08/2011 09:33
    הגב לתגובה זו
    הייתי ראיתי ברחתי....
  • 1.
    דמו 13 15/08/2011 09:11
    הגב לתגובה זו
    בכל הקשור למתקן ליצור דלקים נקיים??
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".