ממשיכים להקטין חשיפה: כור מכרה 3.5 מיליון מניות נוספות של קרדיט סוויס, המניה מזנקת
חברת כור, חברה בת של דיסקונט השקעות שבשליטת נוחי דנקנר הודיעה היום (א), כי מכרה 3.5 מיליון מניות קרדיט סוויס בתמורה לכ-376 מיליון שקל. בעקבות מכירת המניות יגדל ההפסד של כור ברבעון השלישי בכ-91 מיליון שקל.
מכירה זו מתווספת למכירת המניות שבוצעה ביום רביעי שעבר בסכום של כ-918 מיליון שקל. סכום זה שימש להקטנת האשראי שנלקח במסגרת הסדרי אשראי עם הבנקים. בשעה זו מזנקת המניה בכ-17%. מניית דסקש מזנקת בכ-16%.
בעקבות המכירה מחזיקה כעת כור בכ-26.2 מיליון מניות קרדיט סוויס בשווי של כ-2.85 מיליארד שקל, לפי שער סגירה של 23.6 פרנק שוויצרי בבורסה של שוויץ. יתרת הפיקדונות המשועבדים לטובת הבנקים המלווים, סיטי ומורגן סטנלי, מסתכמת בכ-1.5 מיליארד שקל. הפער בין שווי החזקתה של כור במניות קרדיט סוויס לבין יתרת החוב נטו לבנקים, עלה לכ-1.4 מיליארד שקל.
כור דיווחה כי יחס החוב נטו לבטוחה בפועל ירד כעת לכ-52%. על פי הסדר האשראי של החברה עם הבנקים, אם יחס החוב לפקדונות המשועבדים ירד מתחת ל-50% תהיה החברה רשאית לשחרר כספים מהפיקדונות המשועבדים, באופן שלאחר משיכת הכספים יעלה יחס החוב לבטוחות ל-55%.
- 3.חשבון פשוט 15/08/2011 00:43הגב לתגובה זומאה אחוז פחות ארבעים אחוז שווה שישים אחוז שישים אחוז ועוד 16 אחוז שווה 70 אחוז המניה עדיין נמצאת 30 אחוז מתחת למצב המוצא אז אין מה לשמוח כאן
- 2.שושי 14/08/2011 14:21הגב לתגובה זומה לכור ולבנק שוויצרי. הוא לקח הלוואה ע" מ לעשות סיבוב במניות ולגזור קופון. הבעיה שלא מספיק שמעמיסים עלינו את הקוטג, מים, חשמל, דלק דירות עכשו גם את סיפורי נוחי. מה לעשות הרנטגן מזייף. אולי צריך להחליף אותו.
- 1.ליאור 14/08/2011 14:06הגב לתגובה זונאלץ לעשות סטופ-לוס זו הגדרה יותר מדוייקת
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
