פישמן מממש: דרבן מוכרת הלוואות שרכשה לפני שנה ברווח של 58 מיליון שקל
חברת דרבן, חברה בת של כלכלית ירושלים שבשליטת איש העסקים אליעזר פישמן הודיעה, כי חברה בת זרה בבעלותה המלאה חתמה על מזכר הבנות עם צד שלישי למכירת מלוא הזכויות של החברה הבת במשכנתא ש"רכשה" לפני שנה מתאגיד בנקאי, על בניין משרדים במנהטן, בתמורה לכ-62 מיליון דולר (כ-220 מיליון שקל).
שווי הכנס מסתכם בכ-155 מיליון שקל. דרבן דיווחה כי היא צפויה לרשום בגין המכירה רווח של כ-58 מיליון שקל. לפני שנה נרכשו ההלוואות (המשכנתא) ממקורותיה העצמיים של דרבן. אם וכאשר תושלם העסקה, צפויה דרבן לקבל מזומנים בסכום של כ-61 מיליון דולר (כ-217 מיליון שקל).
נזכיר, כי בסוף ספטמבר 2010 הודיעה דרבן, כי החברה הבת שלה חתמה על הסכם עם אחד הבנקים הגדולים בארה"ב לרכישת מלוא הזכויות בהלוואות מובטחות במשכנתא שהעניק הבנק האמריקני לחברה בעלת בניין משרדים במנהטן. הזכויות נרכשו בתמורה לכ-44.5 מיליון דולר. ב-24 בספטמבר הסתכמה קרן ההלוואה בכ-67.5 מיליון דולר. התאגיד הבנקאי היה באותה תקופה בהליכים למימוש המשכנתא הרובצת על הנכס בעקבות כינוס נכסים.
הנכס הינו בניין משרדים בן 12 קומות וקומת גג, בשטח של כ-16 אלף מ"ר להשכרה. החברה הבת של דרבן שילמה חמישה מיליון דולר כתשלום ראשון והיתרה במועד השלמת העסקה. בעקבות השלמת העסקה הפכה דרבן לנושה של החברה בעלת הבניין. באותה עת הודיעה דרבן כי בכוונתה לפעול עם הכונס להשלמת שיפוץ הנכס והשכרתו. לאחר השלמת הליך מימוש המשכנתא אמורה היתה דרבן להפוך לבעלים של הנכס.
- 3.צריך לדעת לקרוא 14/08/2011 10:34הגב לתגובה זואתם מצטטים בכתבה " שווי הנכס הוא 155 מיליון שח" בהתאם להודעה של דרבן, אבל הנכס שלה הוא ההלוואה לא הבנין וזה מה שרשום בספרי החברה. כשאתם מוסיפים בכתבה " הנכס הוא בניין משרדים" נוצר רושם מוטעה שהבניין שווה 155 מיליון שח שזה לא הגיוני.
- 2.חשבון כיתה אלף 14/08/2011 09:49הגב לתגובה זומשכנתא ב- 220 מיליון לבניין ששווה רק 155 מיליון? למה שמישהו ירצה לפרוע משכנתא כזאת? הכוונה חייבת להיות ששווי הבנין 155 מיליון דולר(!)
- 1.עידו 14/08/2011 09:42הגב לתגובה זוהפעם הצליח אבל שזה לא יצליח פעם הבאה הציבור ישלם!!!
- לא מבין 14/08/2011 11:57הגב לתגובה זותמיד צריך לבקר את המצליח- אסור לפרגן. הצליח תמחא כפיים וזהו למה במדינה הזאת כל מי שעושה כסף הוא פסול
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.
מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.
