סרגון הפסידה 1.6 מיליון דולר ברבעון, אך זינקה ב-81% בשורה הראשונה
חברת סרגון נטוורקס, המספקת פתרונות Backhaul (תקשורת אלחוטית בין אנטנות למתג הראשי) פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של השנה, מהן עולה, כי הכנסות החברה הסתכמו בכ-110.4 מיליון דולר, זינוק של כ-81% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, וצמיחה של כ-10% לעומת הרבעון הקודם. ממוצע תחזיות האנליסטים עמד על הכנסות של 106.26 מיליון דולר. במהלך המסחר בתל אביב עלתה היום המניה בכ-2%. עם פתיחת המסחר בוול סטריט נופלת המניה כ-6.2%.
החברה מסרה כי בעקבות רכישת חברת נרה (Nera Networks), היא חיזקה את מעמדה בתחום ה-Backhaul ומיצבה עצמה כחברה הרביעית בגודלה בשוק ולאחת מעשר חברות ההייטק הישראליות הגדולות הנסחרות בנאסד"ק, מבחינת היקפי מכירות שנתיים. אמנם רכישת נרה העבירה את סרגון להפסד אבל הנהלת החברה מסרה לאנליסטים כי ברבעונים הקרובים היא תחזור לרווח.
ההפסד הנקי בנטרול הוצאות חד פעמיות והוצאות לא מוחשיות (Non-GAAP) הסתכם בכ-1.6 מיליון דולר, או 4 סנט למניה, ללעומת רווח נקי של כ-4.6 מיליון דולר או 13 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. ההפסד גבוה בסנט אחד מממוצע תחזיות האנליסטים, שעמד על 3 סנט למניה. ההוצאות החד פעמיות בגין אופציות לעובדים הסתכמו בכ-1.4 מיליון דולר וההוצאות הקשורות לרכישת נרה הסתכמו בכ-14.4 מיליון דולר.
ההפסד הנקי על בסיס GAAP (על פי עקרונות החשבונאות המקובלים בארה"ב) הסתכם בכ-17.4 מיליון דולר, או 48 סנט למניה, לעומת רווח נקי של 2.6 מיליון דולר או 7 סנט למניה ברבעון המקביל.
במהלך הרבעון השני שרפה החברה מזומנים בשווי של כ-11 מיליון דולר מפעילות שוטפת וסגרה את הרבעון עם מזומנים ונכסים שווי ערך למזומנים והשקעות לטווח קצר בסכום של כ-44.6 מיליון דולר. בצירוף השקעות בניירות ערך והשקעות לטווח ארוך סגרה החברה את הרבעון עם נכסים נזילים בסכום של כ-64.4 מיליון דולר.
"הכנסות ברבעון השני עלו על ההערכות הגבוהות ביותר של החברה", אמר עירא פלטי, נשיא ומנכ"ל סרגון נטוורקס עם פרסום הדו"חות. "יחס ההזמנות למשלוחים (Book-to-Bill) היה גבוה מ-1. לחברה יש כיום חשיפה גיאוגרפית מאוזנת, בסיס לקוחות רחב ואפשרות מלאה להגיב להזדמנויות חדשות בכל אזור בעולם".
מכירות החברה לאירופה היוו כ-28% מההכנסות, מכירות החברה לאפריקה היוו כ-9% מההכנסות מכירות החברה לצפון אמריקה היוו כ-9%, המכירות לאמריקה הלטינית היוו כ-32% מההכנסות, המכירות להודו היוו כ-3% מההכנסות והמכירות לכלל אסיה פאסיפיק היוו כ-19% מההכנסות.
סרגון נטוורקס מספקת פתרונות תקשורת בקצבים גבוהים לדור הבא של רשתות אלחוטיות. עם לקוחותיה נמנים מפעילי תקשורת וספקי תקשורת מהגדולים בעולם, בהם נוקיה האצ'יסון,AT&T, , טלנור,האצ'יסון-3, קיי.פי.אן, בלגאקום וטלסל. בינואר רכשה החברה את חברת נרה נטוורקס הנורבגית, יצרנית מובילה של מערכות מיקרוגל. בעקבות הרכישה מעסיקה סרגון כ-1200 עובדים.
- 1.מוטי 08/08/2011 19:26הגב לתגובה זואלא נרה הצילה את סרגון

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.53% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".