האיחוד האירופי מטלטל את מגזר הבנקאות: אין תוכנית לחלץ את איטליה או ספרד
האיחוד האירופי מצליח היום לטלטל את סקטור הבנקאות העולמי שמאבד גובה. דוברת האיחוד האירופי הבהיר היום כי אין לו תוכניות לספק הלוואות חירום לאיטליה או ספרד למרות העלייה ברמת הסיכון בהשקעה שבהם.
בימים אלו נוקט הממשל בספרד ובאיטליה בצעדים להקטנת הגירעון הממשלתי שלהם. "אנו בטוחים שהרשויות בספרד יבצעו את כל הצעדים הנדרשים על מנת לעמוד בהתחייבויות למחזיקי החוב", אמרה הדוברת שהסבירה שתוכנית חילוץ אינה נמצאת על הפרק.
מצבן של איטליה וספרד שונה מאשר של יוון אשר קיבלה לאחרונה סכום של כ-8 מיליארד אירו מהאיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית על מנת שתוכל לשלם את חובותיה.
בעקבות הדיווחים מניות הבנקים בעולם מאבדות גובה. קרדיט סוויס צונחת בשישה אחוזים, בנק UBS מאבד 3%. ירידות שערים נרשמות גם בדויטשה בנק ובבנקים נוספים.
היום דיווח Bizportal כי תשואות האג"ח של אטליה וספרד נוסקות בצל חששות מחודשים בעניין משבר החוב באירופה. המשבר המהדהד גבה מחיר כבר מהשווקים והתפשט למדינות רבות ובינהן נמנות פורטוגל, יוון ואירלנד שכבר ביקשו סיוע מהאיחוד האירופי.
חשש המשקיעים בא לידי ביטוי היום במסחר. התשואה על האג"ח ל-10 שנים של איטליה נסקה 23 יחידות בסיס ל6.13% והתשואה על האג"ח ל-10 שנים של ספרד עלה 9 נקודות בסיס ל6.28%. במקביל, עלות הביטוח על האג"ח מפני פשיטת רגל, CDS, הגיע לשיא. ביטוח של 10 מיליון דולר מפני חדלות פרעון ל-5 שנים של איטליה יעלה כעת 355,000 דולר לשנה בהשוואה ל-331,000 דולר אתמול .
- 5.נראה טוב - נכנסתי ב5 אלף (ל"ת)גלובליקום 02/08/2011 16:06הגב לתגובה זו
- 4.יש לך מידע כלשהו? כדאי להכנס? (ל"ת)למספר 3 02/08/2011 16:04הגב לתגובה זו
- 3.גלובליקום 02/08/2011 15:59הגב לתגובה זונראה כמו מידע פנים
- 2.נילי 02/08/2011 15:48הגב לתגובה זושל הפרטת המגזר היצרני .בעלי ההון שולחים את כל הייצור לשם. זה כמו טרמיטים, אובלים את יסודות העצים עד שנופלים (הנמשל הוא המשקים למיניהם ) .
- 1.י 02/08/2011 15:26הגב לתגובה זונטפלים אלי כבר כמעט 4 שנים לא פיזית אלא כמעט כל דבר שאני עושה ללא שום כוונה אני פשוט חי את חיי-כמעט כל דבר " מתורגם" לפגיעה או בחפים מפשע או בעבריינים או ברבנים או באנשים שונים ומשונים אולי לא כולם חפים מפשע אבל רובם חפים מפשע. אגב גם מישהו שהוא לא חף מפשע מגיע לו משפט צודק ולא להרוג אותו.יש גורמים שמנצלים אותי ואת כאבי ואת העינויים הנפשיים שעברתי כדי לפגוע באנשים אחרים.אני לא קונה את הסיפור של " להיות אלוהים" זה סיפור כיסוי לפשעים שהפושעים האלה מבצעים בסתר ופחדם הגדול ביותר שיעלו עליהם ופשעיהם יתגלו וייחשפו לציבור על כן ראשי השלטון שיודעים הם משתפים וכל מי שיודע ושותק הוא משתף לרצח ופגיעה בחפים מפשע או באחרים ללא משפט (כאילו שאלוהים החליט אבל אני והם יודעים שאין אלוהים וזו פשוט דרך לנצל זאת-סיפור כיסוי) נשאלת השאלה מה האינטרס הסמוי שלהם לרצוח חפים מפשע בעיות נפשיות שלהם? רצונם להידמות להיטלר ושנאת יהודים שאוחזת בהם?שינאת מדינת ישראל? שמישהו שפוי יסביר לי מה קורה פה האם השואה נמשכת? ורק עברה למתכונת סמויה כי הם למדו את הלקח של היטלר?יתכן שכל התשובות נכונות ויש עוד מידע שאני לא יודע אבל אני בטח לא טועה בהרבה.איפה החוק בעולם המזויין הזה? אם רוצים להמיד את כולנו שיעשו זאת מהר אסור לתת להם להינות מזה.ראשי השלטון כאן הייתי חונק אותם במו ידי.בוגדים מטונפים
שי בייליס (רשתות)תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים. המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס
קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה.
חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק.
חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.
לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.
- רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"
- העלים מליונים מרווחי קריפטו - ונתפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.
