שוק יעד של חצי מיליארד דולר: טאואר ורמון צ'יפס פיתחו רכיב ליישומי חלל

מדובר בדור השני של רכיב מחשב מוגן-קרינה (Rad-hard) המיועד ליישומי חלל; בפיתוח המעבד השתתפה Aeroflex Gaisler שגם תשווק אותו
הדס גייפמן | (7)

חברת טאואר-ג'אז יצרנית מעגלים מודפסים לתעשיית האלקטרוניקה הודיעה היום (ב') בשיתוף עם חברת רמון-צ'יפס, המפתחת רכיבים עבור שוק החלל, על סיום מוצלח לפיתוח הדור השני המתקדם של רכיב מחשב מוגן-קרינה (Rad-hard) המיועד ליישומי חלל.

הרכיב המתקדם החדש מיוצר באופן בלעדי במתקן הייצור פאב-2 של טאואר-ג'אז במגדל העמק, בטכנולוגיית 0.18 מיקרון ומבוסס על פלטפורמת CMOS. מנתונים של חברת המחקר King Research עולה, כי שוק רכיבי ה-Rad-hard עבור יצרניות השבבים ליישומי חלל וביטחון מוערך בכ-400-500 מיליון דולר.

המעבד פותח במשותף על ידי החברות רמון צ'יפס ו-Aeroflex Gaisler והוא משווק באופן בלעדי על ידי Aeroflex Gaisler. רכיב זה נחשב לדור הבא של מעבדי גרפיקה והוא עמיד בפני קרינה קוסמית ותנאים סביבתיים קשים, לשימוש במשימות חלל, תעופה ובלוויינים. מדובר ביישומים הדורשים אמינות גבוהה. המעבד תוכנן באמצעות מתודולוגיית RadSafe של רמון צ'יפס, ובעזרת ספרייה של תאים סטנדרטיים שפותחו על בסיס תהליך מבית טאואר-ג'אז, כדי להבטיח קשיחות מפני קרינה של חלקים שיוצרו במתקן של טאואר-ג'אז בארץ.

הרכיב החדש נארז באריזה קרמית ייעודית, המבטיחה הרמטיות ומאמצים מכניים קיצוניים, בהם תאוצות של 3000G לאחר שנבדק חשמלית, ועבר סינון ובדיקות אמינות לתנאי חלל, על פי MIL-STD 883 Class S.

"הצוות ההנדסי שלנו שם דגש על פיתוח פלטפורמות טכנולוגיות מותאמות ללקוח", אמר אילן רבינוביץ', סמנכ"ל תמיכת לקוחות ומנהל חטיבת ה-CMOS בטאואר-ג'אז. "שיתוף הפעולה שלנו עם רמון צ'יפס הוא דוגמה נוספת לוורסטיליות שלנו וליכולתנו להתאים את תהליך הייצור כדי לענות על צרכיהם הייחודיים של לקוחותינו".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מענין עניין 01/08/2011 15:13
    הגב לתגובה זו
    בקרוב הפיצוץ שימו לב לאופציה 6 איזה קפיצה היום אנשים מאמינים שטאואר הולכת לעלות חזק לכן קונים את האופציה. בהצלחה למחזיקים. ממליץ בחום להצטייד היום המחיר הוא מצחיק! אין ספק בכלל שטאואר תיתן 40-50 אחוז ואני נזהר לא להגיד יותר, תוך כמה חודשים
  • 5.
    אבי 01/08/2011 14:33
    הגב לתגובה זו
    כל הזמן מפמפמים חדשות טובות והיא נשארת תקועה אחרי ירידות חדות.
  • 4.
    יצאה מהמגרה יומים לפני פקיעת האופציה ,שימירו (ל"ת)
    mik99 01/08/2011 14:31
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה 01/08/2011 13:14
    הגב לתגובה זו
    ביז פורטל בכל הזדמנות מנסה להריץ את מניית טאוואר . תפסיקו מייד עם זה אפשר לכתוב כתבה יותר ענינית בלי יותר מידי ספקולציות " חצי מליארד " כל המחזור השנתי לא מגיע לסכומים כאלה
  • דוקטור לטאואר 01/08/2011 14:20
    הגב לתגובה זו
    אז מה תגיד עכשיו שיאהו מריצים את המניה??? בקיצור אתה עוד שורטיסט מפוחד
  • 2.
    אביעד 01/08/2011 13:06
    הגב לתגובה זו
    במידה ויהיו דוחות טובים קיים סיכוי לראלי במניה בגיבוי הסכם על תקרת החוב האמריקאי והמשך צפי חיובי בשווקים ל-2012.
  • 1.
    אז למה לא עולה,???. (ל"ת)
    סמי 01/08/2011 12:51
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי