גיוס בחזית הסטרט אפים: סאגונה נטוורקס של קרן קסניה גייסה 1.5 מיליון דולר

הגיוס בוצע לפי שווי חברה של כ-4.5 מיליון אחרי הכסף; מנכ"לית קסניה, ענת סגל: "סאגונה פועלת בשוק הצומח בקצבים גבוהים, בין השאר הודות לחדירת הטלפונים החכמים (סמארטפונים) והטאבלטים"
הדס גייפמן | (1)

קרן קסניה ונצ'ר קפיטל הודיעה היום (א') כי חברת סאגונה נטוורקס, שהיא מחזיקה בכ-18.4% ממניותיה, גייסה כ-1.5 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים, לפי שווי חברה של כ-4.5 מיליון דולר אחרי הכסף. סאגונה פיתחה מערכות המשפרות, מייעלות ומוזילות העברת תוכן עשיר (וידיאו, מוזיקה ומשחקים) על גבי רשתות סלולר. מנכ"לית קסניה, ענת סגל אמרה, כי "סאגונה פועלת בשוק הצומח בקצבים גבוהים, בין השאר הודות לחדירת הטלפונים החכמים (סמארטפונים) והטאבלטים ולאור הביקוש הרב לתוכן אינטרנטי. ההשקעה בסאגונה בוצעה בתקופה לא קלה לגיוסי הון". מערכת ה-CODS שפותחה על ידי החברה מקרבת את תכני האינטרנט אל קצות רשת הסלולר, ומשם אל המשתמשים. המערכת משפרת את חווית המשתמש וחוסכת למפעילים העברת חוזרות של אותם התכנים על גבי הרשת. קסניה היא חברת השקעות ציבורית המפעילה חממה טכנולוגית מופרטת ומתמחה בהשקעה בחברות ומיזמים בתחומי המכשור הרפואי וה-IT (טכנולוגית מידע). עם המקימים ובעלי המניות העיקריים נמנים קבוצת נובקום בבעלות אבישי נועם וח.מר תעשיות, ענת סגל, מנכ"לית החברה, ואנשי היי-טק ומשקיעים מוסדיים. בדירקטוריון החברה ובפורום המייעץ שלה חברים יזמי הייטק בהם ד"ר אורנה ברי, אבי ליאור, רוני עינב, אקי רטנר, גדעון מנטל, דר' יפית שטארק, פרופ' יוסי שחם ואחרים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יהודה 31/07/2011 19:38
    הגב לתגובה זו
    ישנם היום הרבה מאד חברות שעושות בדיוק את אותו דבר. תחום רווי בספקים מסוג זה למפעילים סלולארים.
חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




רשות המסים
צילום: רשות המסים

רשות המסים פתחה את ההגשה לפיצוי על אובדן שכר דירה לנכסים שניזוקו במבצע "עם כלביא"

בעלי דירות מגורים ונכסים מסחריים שנפגעו ישירות מירי טילים מאיראן ועומדים בתנאי הזכאות - יוכלו להגיש תביעה מקוונת לקבלת פיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, לתקופת השיקום שתיקבע; המועד האחרון להגשה - שלושה חודשים מיום הנזק

צלי אהרון |


רשות המסים פתחה היום את המערכת המקוונת להגשת תביעות פיצוי על אובדן הכנסות משכר דירה, עבור בעלי נכסים שנפגעו ישירות מירי הטילים מאיראן במהלך מבצע "עם כלביא".

הזכאות חלה הן על דירות מגורים והן על נכסים מסחריים בבעלות פרטית, כגון חנויות או מחסנים, והיא מותנית בעמידה בשלושה תנאים מצטברים: שהנכס היה מושכר ביום קרות הנזק או במהלך שלושת החודשים שקדמו לו, שבשל הפגיעה לא ניתן להשתמש בו במשך לפחות חודש, ושבעל הנכס לא קיבל שכר דירה בתקופת השיקום.

מי שעומד בתנאים יהיה זכאי לפיצוי חודשי בגובה שכר הדירה האחרון ששולם, למשך תקופת השיקום כפי שתקבע על ידי קרן הפיצויים.


איך מגישים?



את הבקשה יש להגיש דרך האתר, בצירוף המסמכים הנדרשים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד הפגיעה. ברשות מדגישים כי במקרים שבהם השוכר ממשיך לשלם שכר דירה ומקבל מימון לדיור חלופי מהקרן - לבעל הנכס לא תינתן זכאות לפיצוי, שכן בפועל לא נגרם לו הפסד הכנסה.

בעלי דירות שהן חלק מעסק, כמו חברות בע"מ, נכללים במסלול פיצוי נפרד לעסקים, בהתאם להיקף המחזור ולסוג הפגיעה, עם אפשרות לקבלת פיצוי עבור תקופה של עד חצי שנה לנכסים שנפגעו ישירות.


נוסחא פשוטה לחישוב הפיצוי


כדי להמחיש את הפיצוי בפועל, ניתן דוגמה פשוטה: בעל דירה ששכר הדירה האחרון שקיבל עמד על 5 אלף שקל, וקרן הפיצויים קבעה כי תקופת השיקום תימשך שלושה חודשים, יהיה זכאי לפיצוי כולל של 5 אלף שקל - הכל בכפוף למה שתקבע הרשות. מבחינת המנגנון, מדובר במודל פיצוי שמבוסס על מתווים קודמים שהופעלו במבצעים צבאיים כמו "צוק איתן" ו"שומר החומות", אך עם התאמות רלוונטיות לאופי הפגיעה הנוכחית, כאשר התנאים המרכזיים נותרו דומים: דרישת השכירות הפעילה בסמוך למועד הנזק, היעדר אפשרות שימוש בנכס, והוכחת אובדן הכנסה בפועל.

בעת ההגשה, חשוב להקפיד על צירוף כל המסמכים הדרושים – חוזה שכירות בתוקף, הוכחת תשלום אחרון משוכר, ולעיתים גם חוות דעת שמאית על הנזק - ולבדוק מראש שכל הנתונים תואמים ומדויקים, שכן טעויות בפרטים או חוסרים במסמכים עלולים לעכב את הטיפול בתביעה ואף להביא לדחייתה.



מה תהיה ההשפעה על שוק השכירות?


מעבר למענה הישיר לבעלי הנכסים שנפגעו, הפיצוי עשוי להשפיע גם על שוק השכירות באזורים שנפגעו. במידה וההליך יהיה מהיר והכספים יועברו ללא עיכובים (מה שלא סביר להניח שיקרה), בעלי הנכסים יוכלו לשקם את הדירות ולהחזירן לשוק בזמן קצר, מה שיתרום לבלימת עליות בשכר הדירה באזור הנפגע.

מנגד, אם תהליך השיקום יתארך - בין אם בשל זמני תיקון ממושכים ובין אם עקב בירוקרטיה, ההיצע באזור יישאר מצומצם, והדבר עלול להביא להמשך מחסור וללחץ כלפי מעלה במחירים.  כבר כתבנו על הנושא והראנו ששכר הדירה בדרך למעלה - הנה הסיבה.

מהשטח עולות גם שאלות ותהיות שייתכן שיופנו לרשות המסים: מה הדין אם הדירה הייתה בתהליך השכרה אך טרם אוכלסה בפועל ביום קרות הנזק? האם בעלי דירות שהושכרו לטווח קצר באמצעות פלטפורמות כמו Airbnb זכאים אף הם לפיצוי? ומה קורה במקרים של חוזה שכירות בעל פה או ללא חתימות פורמליות? סוגיות כאלה עשויות לדרוש הבהרות או עדכונים בהנחיות הקרן.

בנוסף, ברשות המסים עשויים להציג נתונים על היקף התביעות הצפוי בהמשך, המבוסס על מספר הנכסים שנפגעו במבצע.