אנליסטים על כיל: בנק איגוד ממליץ "תשואת חסר", ב-IBI מעלים את מחיר היעד
בחודש האחרון רשמה מניית כיל זינוק של כ-13%, במחזורים מהגבוהים בבורסה, כאשר המחזור הממוצע של המניה בחודש האחרון עומד על למעלה מ-119 מיליון שקל הממוצע הגבוה בבורסה. היום רשמה המניה עלייה של כ-1.2% למחיר של 58.04 שקל, במחזור של כ-59.4 מיליון שקל.
לפני כשבועיים אמר סוחר בכיר בשיחה עם Bizportal כי "הזרים נכנסו בטירוף לכיל בשבועיים האחרונים, כל יום אנחנו רואים פקודות קנייה גדולות, גם מצד המחזיקים הכבדים בנייר שמגדילים אחזקה".
באמצע אוגוסט תפרסם כיל את דו"חותיה הכספיים לרבעון השני. לקראת הדו"חות עדכנו בנק איגוד ובנק IBI את המלצותיהם. האנליסטים של IBI העלו את מחיר היעד למניית כיל ל-61 שקל, אבל הותירו את ההמלצה על "ניטרלי".
בדו"ח שפרסמו לקראת הדו"חות הכספיים של החברה הם מסבירים, כי "עליות המחירים האחרונות בשוק האשלג היו בקצב גבוה מהערכותינו המוקדמות. לאחר העליות האחרונות במחיר מניית כיל, אנחנו מעריכים כי פוטנציאל הרווח במניה מוגבל, ולכן מותירים את המלצתנו על ניטרלי. להערכתנו, החברה נסחרת קרוב לשוויה ההוגן".
על אף העלייה במחיר המניה בחודש האחרון, מאמינים באיי.בי.איי כי המניה נסחרת עדיין בחסר לעומת מתחרותיה בתעשייה, שגם הן רשמו עליות נאות. "להערכתנו", מסבירים באיי.בי.איי, "העליות האחרונות בסקטור הדשנים מוצדקות. המניות התאימו את שוויון לרמת מחירי הדשנים, בהם נרשמו עליות חדות בשנה האחרונה".
ב-IBI מעריכים כי למרות זאת, יש עוד מעט מקום לעליות נוספות. המחירים בשוק מתקרבים לרמת המחירים שמעליה תתחיל פגיעה בביקושים. לצד אלו קיים הסיכון הטמון במחירי הסחורות. אם אלו ירדו, תיעצר הגאות בתחום".
בנוגע לתוצאות החברה ברבעון השני מעריכים ב-IBI כי החברה צפויה לדווח על תוצאות טובות. "רמות הביקושים הגבוהות בשוק האשלג הביאו לעליית מחירי האשלג בשוקי הספוט ולקצב מכירות גבוה", הם אומרים. "גם בשאר מגזרי הפעילות של כיל צפוי שיפור".
בנק איגוד מותיר את המלצתו על "תשואת חסר" ואת מחיר היעד על 52 שקל. "החברה טובה אך מחיר המניה גבוה לטעמנו", מסבירים האנליסטים של איגוד. "החברה פועלת בסביבת תנאי שוק חזקים יחסית, כאשר קצב עליית המחירים בשוק היעד שלה ממשיך להפתיע אותנו. עם זאת, השוק ההודי עדיין נעדר משוק האשלג - הרבה מעבר להערכות הראשוניות. למרות זאת, נראה שהמשקיעים מתעלמים מכך לחלוטין.
"ועדיין, 1.5 מיליון טון נוספים שאמורים להמכר לשוק ההודי, יחסרו בתוצאות החברה. השוק הסיני מפצה רק על חלק מכך עם חוזה מוגדל ב-2011. לא מן הנמנע כי הודו תחזור לבסוף לשוק, אבל לדחיית ההכנסות יש משמעות כלכלית, ולא בטוח שהיא מתומחרת כראוי בשוק.
"הסינים, לעומת זאת, עונים על כל הציפיות מעל ומעבר", מציינים באיגוד. "הם עומדים בלוחות הזמנים ואף חתמו על חוזה חצי שנתי נוסף, כמתוכנן. בסך הכול אמור השוק הסיני לרכוש השנה מכיל כמיליון טון אשלג (לעומת כ-700 אלף טון אשתקד). מה שמפתיע עוד יותר הוא המחיר: 470 דולר לטון, הרבה מעל ל- 430-450 דולר לטון שהערכנו בשלב מוקדם יותר. המחיר הגבוה עשוי לקבוע גם מחיר מינימום גבוה יותר עבור ההודים לכשיחזרו לשוק".
- 1.תגיע לשער 80 (ל"ת)כיל 26/07/2011 22:12הגב לתגובה זו
- אל תגזים אבל עד סוף אוגוסט שער 65 (ל"ת)אייל 27/07/2011 09:09הגב לתגובה זו
בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.
מטוס קרב (דובר צהל)מספיק לנפח את הצבא עם הוצאות - האוצר נגד משרד הביטחון
משרד הביטחון דורש תוספת תקציב של 7 מיליארד שקל - האוצר מונע אותה ובצדק - אנחנו מדינה שיש לה צבא ולה ההיפך, אי אפר להקריב הכל למען הביטחון, והכי חשוב - קודם שהצבא יתייעל. יש סכומי עתק שנזרקים בלי תמורה
מלחמה בין משרד הביטחון ומשרד האוצר. התקציב המבוקש לשנת 2026 עומד על 144 מיליארד שקל, האוצר דורש התייעלות ומעכב אישור עסקאות. מנכ"ל משרד הביטחון: "האוצר מעכב עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי" האוצר בתגובה: "חריגה מהתקציב המאושר צריכה להיבדק מחדש". אין כאן צ'ק פתוח ובצדק. משרד הביטחון בשנתיים האחרונות מוציא ובצדק כדי לחזק את הצבא, אבל הוא זורק כספים - פחות מכרזים, פחות פיקוח, אפילו הרבה מילואימניקים (בעורף) שאין בהם צורך. רוצים תקציב? קחו מהשומנים שלכם.
לא ניתן בשם המלחמה להקריב את התקציב של הרווחה, התרבות, הבריאות, התחבורה. ביטחון זה מאוד חשוב, בראש דר העדיפויות בתקופה כזו, אבל לא בכל מחיר. בתוך התקציב של משרד הביטחון יש בורות שומן, לרבות פנסיות, הצטיידות רשלנית, עובדים מיותרים, מבנים מיותרים. רה-ארגון שם הוא קריטי.
הדרישה של הצבא כוללת תוספת ייעודית של 7 מיליארד שקל עבור היערכות ממוקדת לאיום האיראני, שלפי משרד הביטחון מחייבת "הצטיידות במתכונת חירום". הסכום הכולל כולל התחייבויות קיימות שכבר נחתמו באישור האוצר בסך כ‑100 מיליארד שקל, השקעה באחזקת 60 אלף חיילי מילואים לאורך השנה בהיקף מוערך של 37 מיליארד שקל, ועלויות נוספות לשיפור הכשירות של צה"ל. מול הדרישות התקציביות, באוצר ממשיכים לדרוש התייעלות. בחוק ההסדרים האחרון הופיעה שורת צעדים שמטרתם לצמצם את תנאי הקבע, תוך העדפה תקציבית לטובת הלוחמים הסדירים.
"האוצר בולם עסקאות רכש קריטיות"
מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, התייחס היום בדיון בהנהלת המשרד להתנהלות משרד האוצר ואמר כי "האוצר בולם את משרד הביטחון ומעכב חתימה על עשרות עסקאות קריטיות המשפיעות על הביטחון היסודי". באיזה קלות הוא מעביר את האחריות לאוצר, ועד כמה זה משפט אווילי וחסר אחריות. אם אנחנו לא מוכנים, אתה מודיע על כך לאויב מעל גבי העיתונים? ומעבר לכך - האוצר עובד עם תקציב, אם אתה לא מודע לשיטה - יש בעיה גדולה, בעיקר כי התרגלת לצ'ק פתוח. כל משרד שצריך-מעוניין בהגדלת תקציב פונה וזה נבחן. משרד הביטחון מקבל במקרים רבים פתור מהתהליך הזה, אבל עכשיו כבר אנחנו ב"משחק חדש". אנחנו במקום של צמצום הוצאות הביטחון לא ההיפך.
- מהפך בניהול כספי צה"ל: לראשונה ימונה חשב חיצוני בדרגת אל"מ
- "מדינת ישראל סובלת מפער משמעותי בהיקף התשתיות מול העולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ברעם המשיך ואמר כי העיכוב כולל עסקאות לרכש חימושים, חלפים לטנקים, רחפנים ליחידות מתמרנות, מיגון יישובים בגבול לבנון ועזה, והקפאת חוזים להקמת מכשול בגבול המזרחי, זאת למרות החלטת ועדת השרים להצטיידות. "לאחר שנתיים של מלחמה רב זירתית אינטנסיבית, משרד האוצר מתמקד בנושאים שוליים יחסית לעומת האיומים המתפתחים מאיראן ומזירות נוספות. נדרש כעת מיקוד בהשבת הכשירות ובחיזוק המערכים שנשחקו - בהיקף ובהיקף מיידי".
